אלכסנדר איג – הבדלי גרסאות

פרופסור '''אלכסנדר אֵיג''' (ב[[אנגלית]]: '''Eig''';{{כ}} [[1894]], [[שצ'דרין]] ליד [[מינסק]], [[האימפריה הרוסית|רוסיה]] – [[30 ביולי]] [[1938]], [[ירושלים]]) היה [[בוטנאי]], מראשוני חוקרי הצמחים ב[[ארץ ישראל]], ראש המחלקה לבוטניקה ב{{ה[[האוניברסיטה העברית בירושלים|אוניברסיטה העברית בירושלים}}]] ומייסד [[הגן הבוטני הלאומי]] בקמפוס [[הר הצופים]].

איג נולד בשצ'דרין שליד מינסק, ונהג לשוטט ביערות בסביבת מגוריו.{{הערה|1=על פי תקציר הרצאה של מנהלת הגן הבוטני מימי רון, לרגל 75 שנה לגן.}} הוא נלווה לבני משפחתו במסעות [[ציד]] ו[[דיג]] והרבה להתבונן ב[[צומח]] וב[[בעלי חיים|חי]] בסביבה. בגיל [[בר מצווה]] החל ללמוד ב[[בית ספר תיכון]] של [[יק"א]] ובגיל 15 [[העלייה השנייה|עלה בגפו לארץ ישראל]] והפך לחניך בבית הספר החקלאי [[מקוה ישראל]]. בתקופה זו, פירנס עצמו בעבודה ב[[גננות]] ב[[תל אביב]] ובין היתר טיפל בגינתו של [[חיים בוגרשוב]] והתחבב עליו, בשכנועו הצטרף ל[[גימנסיה הרצליה]] וסיים בה את לימודיו. בגימנסיה הרצליה הכיר את ידיד נפשו, [[אליעזר פקטורובסקי (פקטורי)]], שעמו שירת ב{{ה[[הגדודים העבריים|גדודים העבריים}}]].

גולת הכותרת של עבודתו המדעית והחינוכית של איג במשך כל חייו הייתה הקמת [[הגן הבוטני הלאומי]] ב[[קמפוס האוניברסיטה העברית בהר הצופים]] שהיה הגן הבוטני הראשון בארץ ישראל וגם ב{{ה[[המזרח התיכון|מזרח התיכון}}]] כולו. איג ביסס את הגן על הצומח של ארץ ישראל לפי [[בית גידול|בתי גידול]]. הוא הקים עם תלמידיו ועמיתיו [[חולית (דיונה)|דיונות]] זעירות, [[גדת נהר|גדת נחל]], [[חורש ים-תיכוני]] זעיר וכדומה, בהם שתלו צמחים מקומיים. הוא ליקט צמחים לגן גם ב[[סוריה]], [[טורקיה]], [[עיראק]] ו[[לבנון]], ממנה הביא שתילי 350 [[ארז]]ים. הגן המשיך לפעול גם לאורך 19 שנים שבהן היה הר הצופים [[מובלעת]] בשליטה ישראלית בתוך שטח [[ירדן|ירדני]].