פקודות המבנה הארצי – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ הסרת תו כיווניות |
Matanyabot (שיחה | תרומות) מ בוט החלפות: , |
||
שורה 28:
==פקודת המבנה הארצי (נובמבר 1947)==
הרוח החיה מאחורי פקודה זו היה [[דוד בן-גוריון]], שראה מראש את המלחמה המתקרבת והחליט להתאים את מבנה כח ההגנה לבאות. מטרתה - כוננות לקראת מלחמה בכוחות ערביים סדירים שעלולים לפלוש לארץ לאחר החלטת האו"ם בדבר החלוקה. הפקודה קבעה את הקמת שני כוחות ארציים מקבילים, הכפופים ישירות לרמטכ"ל ההגנה : '''החיל'''
כמו כן הגדירה הפקודה כפיפות מבצעית בעת מלחמה של כוחות החי"ם למפקדי החטיבות המרחביות באזורם.
שורה 34:
==תוכנית ד' מרץ 1948==
{{הפניה לערך מורחב|תוכנית ד'}}
התוכנית החשובה והמרכזית בתפיסה הביטחונית שלפני קום צה"ל. מטרתה הראשית הוגדרה כהשתלטות על חלקי הארץ שהוגדרו כמדינה יהודית לפי [[תוכנית החלוקה]] שקיבל ה[[או"ם]] ב[[כ"ט בנובמבר]] וכן השתלטות על גושי ההתיישבות העברית שמחוץ לגבולות. היא הוצאה כפקודה ביום [[10 במרץ]] [[1948]]
הנחות היסוד הייו: א. האויב - כוחות חצי-סדירים של כפריים, כוח [[צבא ההצלה]] של [[פאוזי קאוקג'י]], וצבאות המדינות השכנות ובמיוחד [[הלגיון הערבי]] הירדני. ב. הבריטים הוגדרו כעוינים עד כדי סיוע לערבים בפועל, לא יהיו בארץ. ג. שלא יהיה כח בינלאומי בארץ. לפיכך הוגדרו מטרות אופרטיביות כלליות ויעדים מפורטים לכל אחת משש [[חטיבה|חטיבות]] החי"ש המרחביות : [[חטיבת גולני|גולני]], [[חטיבת כרמלי|כרמלי]], [[חטיבת קרייתי|קרייתי]], [[חטיבת אלכסנדרוני|אלכסנדרוני]], [[חטיבת עציוני|עציוני]] ו[[חטיבת גבעתי (תש"ח)|גבעתי]] . הפלמ"ח אורגן בשלוש חטיבות מחץ : [[חטיבת הראל]], [[חטיבת יפתח]] ו[[חטיבת הנגב]] הוגדר ככוח מטכ"לי שיהיה ערוך להטלה אל הקרב בכל מרחב ארץ ישראל היהודית ואף מחוצה לו. מפקדי החטיבות הוכפפו ישירות לרמטכ"ל. כוונת התוכנית התקפית במובהק, במבנה צבאי מלא ותוך פעולה משולבת של כוחות שונים.
התוכנית פורסמה בעת ש[[מלחמת השחרור]] כבר פרצה והייתה לחימה בפועל. עקרונות התוכנית
==לקריאה נוספת==
* [[מרדכי נאור]] (עורך ראשי), '''לקסיקון כח המגן ההגנה''', 1992 עמודים 354
* [[ישראל בר]], '''פרקים למהלכים האופרטיביים של מלחמת השחרור''', בתוך: "בשבילי מחשבה צבאית", "[[מערכות (כתב עת)|מערכות]]" גיליון ס"ב-ס"ג, יולי 1950
* [[בן ציון דינור]], עורך ראשי ,'''ספר תולדות ההגנה''', כרך שלישי
|