פקודות המבנה הארצי – הבדלי גרסאות

 

==פקודת המבנה הארצי (נובמבר 1947)==

 

כמו כן הגדירה הפקודה כפיפות מבצעית בעת מלחמה של כוחות החי"ם למפקדי החטיבות המרחביות באזורם.

==תוכנית ד' מרץ 1948==

{{הפניה לערך מורחב|תוכנית ד'}}

 

הנחות היסוד הייו: א. האויב - כוחות חצי-סדירים של כפריים, כוח [[צבא ההצלה]] של [[פאוזי קאוקג'י]], וצבאות המדינות השכנות ובמיוחד [[הלגיון הערבי]] הירדני. ב. הבריטים הוגדרו כעוינים עד כדי סיוע לערבים בפועל, לא יהיו בארץ. ג. שלא יהיה כח בינלאומי בארץ. לפיכך הוגדרו מטרות אופרטיביות כלליות ויעדים מפורטים לכל אחת משש [[חטיבה|חטיבות]] החי"ש המרחביות : [[חטיבת גולני|גולני]], [[חטיבת כרמלי|כרמלי]], [[חטיבת קרייתי|קרייתי]], [[חטיבת אלכסנדרוני|אלכסנדרוני]], [[חטיבת עציוני|עציוני]] ו[[חטיבת גבעתי (תש"ח)|גבעתי]] . הפלמ"ח אורגן בשלוש חטיבות מחץ : [[חטיבת הראל]], [[חטיבת יפתח]] ו[[חטיבת הנגב]] הוגדר ככוח מטכ"לי שיהיה ערוך להטלה אל הקרב בכל מרחב ארץ ישראל היהודית ואף מחוצה לו. מפקדי החטיבות הוכפפו ישירות לרמטכ"ל. כוונת התוכנית התקפית במובהק, במבנה צבאי מלא ותוך פעולה משולבת של כוחות שונים.

 

==לקריאה נוספת==