פתיחת התפריט הראשי

שינויים

נוספו 63 בתים ,  לפני שנתיים
מ
מרדכי שוורץ (Schwarcz) נולד בשנת [[1914]] ב[[עיר]] [[קומרום]] (ב[[הונגרית]]: Komárom, ב[[סלובקית]]: Komárno) שבחלק ה[[הונגריה|הונגרי]] של [[האימפריה האוסטרו-הונגרית]] ולאחר [[מלחמת העולם השנייה]] בתחומי [[צ'כוסלובקיה]]<!-- הגבול החדש בין הונגריה לצ'כוסלובקיה חצה את העיר לשתיים, כך שנוצרו שתי ערים: Komárno שבסלובקיה ו-Komárom שבהונגריה (שם זה היה גם שמה ההונגרי של העיירה המקורית). הואיל ונכתב בכמה מקורות שנולד בצ'כוסלובקיה, הכוונה כנראה לכך שגדל בחלק הצ'כוסלובקי. -->; כיום בדרום-מערב [[סלובקיה]]) בן למשפחה אורתודוקסית מרובת ילדים.<!-- באתר מוזיאון השואה האמריקני מצוין 14 ילדים --> אביו יעקב (יֶנו) היה חוואי (כמו יהודים רבים באזור זה), ובמשפחתו דיברו רק [[הונגרית]] ו[[גרמנית]].{{הערה|שם=מוזיאון השואה|1=[http://digitalassets.ushmm.org/photoarchives/detail.aspx?id=1086345&search=YISHUV+LEADERS&index=19 Group portrait of members of the British mandate police force in Haifa], ובה משה שוורץ, באתר [[מוזיאון השואה האמריקני]] {{אנגלית}}.}} שוורץ למד בעיר [[ברטיסלאבה]], ובעת לימודיו הצטרף לקיבוץ [[הכשרה]].{{הערה|שם=מוזיאון השואה}} לאחר מכן למד ב[[שירני]], ועם תום לימודיו עבד זמן-מה בעסק המשפחתי. בשנת [[1933]], כשהיה בן 19, [[העלייה החמישית|עלה]] שוורץ ל[[ארץ ישראל]], למגינת לבם של הוריו.{{הערה|שם=מוזיאון השואה}}
בארץ התיישב ב[[בני ברק]] ועבד שם ב[[משק הפועלות]] של "[[הפועל המזרחי]]".
במקום עבודתו הכיר את חנה פינקלשטיין, עולה חדשה מגלובוקי שבפולין, בתו של אליעזר פינקלשטיין, רב ושוחט העיירה. לאחר מכן הצטרף ל"{{ה[[ההסתדרות הכללית|הסתדרות הכללית}}]]" ועבד כפועל בפרדסים ובבניין.
בשנת [[1935]] לארגון "[[ההגנה]]".
בעקבות פרוץ [[המרד הערבי הגדול]] ב-[[1936]] נענה שוורץ לקריאת מנהיגי היישוב והתגייס בינואר [[1937]] ל[[משטרת המנדט]]. הוא שירת בתחילה ב[[חיפה]],{{הערה|שם=מוזיאון השואה}} ולאחר מכן ביקש העברה, כי התכוון להנשא לארוסתו. ה[[קק"ל]] אישרה לו גם חלקת אדמה ב[[חדרה]], להקים שם את ביתו לאחר נישואיו. ב-[[31 באוגוסט]] 1937 הועבר לשרת במחנה הנופש של [[הנציב העליון]], [[ארתור ווקופ]], ב[[עתלית]] יחד עם שוטר [[פלסטינים|ערבי]] בשם מוסטפא חורי. השניים חלקו אוהל אחד. הימים ימי מאורעות תרצ"ו-תרצ"ט, והשוטר הערבי הקניט אותו והביע באוזניו שמחה על מקרי הרצח של יהודים בידי ערבים. ב-[[30 ביולי]] 1937 רצחה [[כנופיה]] ערבית את {{נזכור את כולם|506153|דניאל (דשקה) סטניצקי}} ו{{נזכור את כולם|505843|איסר טנקוס}} מ[[כרכור]], חבריו של שוורץ, שיצאו לבדוק מכון-מים ליד היישוב. שוורץ למד על כך יומיים לאחר מכן, ב-[[2 בספטמבר]] 1937, כשיצא לעתלית להחליף שם ספרים.<!-- בדף שבאתר "נזכור את כולם" מצוין כי "ביום 2.9.1937... הגיעה אליו ידיעה על רצח שני חבריו בהכשרה החלוצית בברטיסלאבה. נוספה על כך הידיעה על רצח שני יהודים ליד כרכור ב29.8.1937 ויהודי אחד ליד ירושלים למחרת היום"; וזו אחת מכמה גרסאות. עד שיימצא מקור נוסף שמזכיר רצח של חבריו מברטיסלאבה – השניים מכרכור מבוגרים ממנו בכמה שנים, מוצאם מגרודנו ועלו הרבה לפניו – הגרסה שלפיה מדובר ברצח של השניים מכרכור, שהיו ככל הנראה חבריו, היא המסתברת ביותר. --> שוורץ היה המום מן הידיעות, וכששב לאוהל שבתחומי מחנה הנופש שעליו שמרו, ירה בשוטר הערבי בשנתו והרגו.
הערעור החל להישמע ב-[[28 בפברואר]] 1938 בפני שלושה שופטים - שני אנגלים: קופלנד וגרין והיהודי [[גד פרומקין]]. ב-1 באפריל 1938 נדחה הערעור, כאשר פרומקין, בדעת מיעוט, זיכה את הנאשם מרצח בכוונה תחילה.
 
בעקבות דחיית הערעור נפגשו שנים מאחיו של שוורץ יחד עם הרב הראשי של וינה בלונדון עם שר המושבות הבריטי. נציגי המשפחה נפגשו עם מדינאי צ'כי, שנשא בתפקיד בכיר ב{{ה[[הצלב האדום הבינלאומי|צלב האדום הבינלאומי}}]] והעלו בפניו את עניין שוורץ.
ב[[ארצות הברית]] יצאו 11 איגודים [[יהדות ארצות הברית|יהודים]] ו[[נצרות|נוצרים]], בהם [[אגודת הרבנים]] החרדים באמריקה, [[אגודת ישראל]], [[תנועת המזרחי]], [[הסתדרות ציונית חדשה|ההסתדרות הציונית החדשה]] מיסודה של [[ציונות רוויזיוניסטית|התנועה הרוויזיוניסטית]] וההתאחדות האמריקאית-נוצרית למען ארץ ישראל, בקריאה ל[[שר המושבות]] הבריטי [[חנינה|לחון]] את שוורץ,{{הערה|{{דבר||מבקשים חנינה לשוארץ|1938/08/15|00609}}.}} אך קריאתם לא נענתה.
הנהלת [[הסוכנות]] והמרכז העולמי של ה"מזרחי" ארגנו עצומה, שעליה חתמו למעלה 70,000 מאנשי היישוב. העצומה דרשה לחון את שוורץ ונשלחה לנציב העליון.