יודאו-קומוניזם – הבדלי גרסאות

ה[[דיכוי]] הדתי והכלכלי של [[יהודי אירופה]] במהלך הדורות, [[אפליה|אפלייתם]] ב[[מדינת לאום|מדינות הלאום]] שהתפתחו ב{{ה[[העת החדשה|עת החדשה}}]] וה[[אנטישמיות]] הדתית והעממית שרווחו גם בחוגי השלטון הובילו יהודים רבים לאהדה ותמיכה ב[[תנועה חברתית|תנועות]] [[מהפכה|מהפכניות]] שונות, ובמיוחד תנועות שהבטיחו שוויון לכל (גם ליהודים) ובהן התנועה הקומוניסטית. הצטרפות לתנועה הקומוניסטית כללה התכחשות ל[[יהדות|דת]] ול[[לאום]] היהודיים, בהתאם לדוגמה הקומוניסטית ה[[אתאיזם|אתאיסטית]] ה[[קוסמופוליטיות|קוסמופוליטית]]. החוגים האנטישמיים התעלמו מההתכחשות הזאת, והפיצו [[תעמולה|תעמולת]] כזב על כך שהקומוניזם הוא המצאה יהודית (בהתבסס בין היתר על מוצאו היהודי של [[קרל מרקס]]) שנועדה לשרת אותם בהשתלטותם על העולם.

המושג "יודאו-קומוניזם" נוצר על רקע נוכחותם הבולטת של אישים ממוצא יהודי בצמרות המפלגות הקומוניסטיות בראשית דרכן. בצמרת [[המפלגה הבולשביקית]] ב[[ברית המועצות]] היו אישים דוגמת [[לאון טרוצקי]], [[גריגורי זינובייב]], [[לזר קגנוביץ']], [[לב קמנייב]] ועוד. כדי להגביר את הרושם שהיהודים הם רוב הצמרת הקומוניסטית, נהגו החוגים האנטישמיים לצרף לרשימת האישים ממוצא יהודי גם את מי שהיה לו רק סב נוצרי ממוצא יהודי ([[ולדימיר איליץ' לנין|לנין]]) או שהתחתן עם אישה ממוצא יהודי. על פי ההיסטוריון [[ארנו לוסטיז'ה]] (בן דודו של [[ז'אן-מארי לוסטיז'ה]]), בין 23,600 המשתתפים ב[[מהפכת אוקטובר]] היו רק 964 יהודים, שבהמשך הצטרפו אליהם 2,182 יהודים נוספים. [[המפלגה הקומוניסטית של פולין|במפלגה הקומוניסטית של פולין]], מתוך 15 חברים בהנהלה המרכזית ב-[[1936]], שמונה היו יהודים, ובהליכים המשפטיים שננקטו שם נגד הקומוניסטים היו 90% מהנאשמים יהודים. גם בהנהגה של [[המפלגה הקומוניסטית הרומנית]] עמדו אישים ממוצא יהודי, דוגמת [[אנה פאוקר]] ובעלה, [[מרצ'ל פאוקר]], [[יוסיף קישינבסקי]] ועוד. ב{{ה[[המפלגה הקומוניסטית ההונגרית|מפלגה הקומוניסטית ההונגרית}}]] התבלטו [[בלה קון]], [[מתיאש ראקושי]] ו[[יאנוש קאדאר]].