הבדלים בין גרסאות בדף "וילינגטון אורטיס"

מ
אין תקציר עריכה
(עריכה)
מ
|מועדוני נוער=
|שנים כשחקן=1972 - 1979 {{ש}} 1980 - 1982 {{ש}} 1983 - 1988
|מועדונים כשחקן=[[מיונאריוס בוגוטה|מיונאריוס]] {{ש}} [[דפורטיבו קאלי]] {{ש}} [[אמריקה קאלי]]
|הופעות כשחקן= 328 (96) {{ש}} 158 (46) {{ש}} 197 (61)
|תאריך עדכון=
'''וילינגטון אלפונסו אורטיס פלסיו''' (ב[[ספרדית]] '''Willington Alfonso Ortiz Palacio''') הוא כדורגלן עבר קולומביאני שנחשב לאחד מהשחקנים הטובים ביותר ב[[דרום אמריקה]] ב[[שנות ה-70 של המאה ה-20|שנות ה-70]] ו[[שנות ה-70 של המאה ה-20|ה-80]] וכן נחשב ביחד עם [[קרלוס ולדרמה]] לגדול השחקנים הקולומביאנים בכל הזמנים.
 
אורטיס שיחק ב[[נבחרת קולומביה בכדורגל|נבחרת קולומביה]] בין השנים [[1972]] ל-[[1985]] והיה שותף לנבחרת שסיימה שנייה ב[[קופה אמריקה 1975]]. כמו כן, שיחק גם ב[[מוקדמות מונדיאל 1974]], [[מוקדמות מונדיאל 1978|1978]], [[מוקדמות מונדיאל 1982|1982]] ו-[[מוקדמות מונדיאל 1986|1986]]. שיחק במועדונים הקולומביאנים [[מיונאריוס בוגוטה |מיונאריוס]], [[דפורטיבו קאלי]] ו[[אמריקה קאלי]] וזכה בשישה תוארי אליפות. כמו כן שיחק והפסיד בשלושה גמר רצופים ב[[גביע ליברטדורס]] במדי אמריקה קאלי.
 
הוא כונה "ווילי הזקן" (El Viejo Willy) והתאפיין בעיקר בגלל מהירותו, שליטתו בכדור, יכולות ההבקעה שלו, הכדרור והיכולת לשחק בשני האגפים ולשלוט בשתי הרגליים. היה לקולומביאני הראשון שהוזמן להשתף במשחק ראווה של כוכבי שאר העולם.
 
==קריירת משחק ==
אורטיס נולד ב[[טומקו]] שב[[קולומביה]]. כבר בגיל צעיר הרשים ביכולותיו הטכניות ומהירותו, שהביאו אותו כבר בגיל 17 ללבוש את מדי הנבחרת של [[מחוז נריניו]]. הוא התגלה על ידי פליקס אסקוטה, אבל תחילת דרכו לא הייתה פשוטה והוא נכשל כאשר נבחן ב[[דפורטיבו פריירה]] וב[[אמריקה קאלי]]. בגיל 19 הוא הגיע לקבוצת הנוער של [[מיונאריוס בוגוטה|מיוונאריוס]] ושם החל לבלוט. הוא כיפר על גובהו הנמוך (1.69 מטר) בזריזות שלו, בראיית המשחק, בשליטה בכדור וכן בכיבוש שערים.
 
===מיונאריוס===
אורטיס ערך את הבכורה שלו בקבוצה ב[[ינואר]] [[1972]] במשחק ידידות מול הקבוצה הברזילאית, [[מועדון ספורט אינטרנסיונל|אינטרנסיונל]] וכבש את שער הניצחון. אורטיס הוליך את [[מיונאריוס בוגוטה|מיונאריוס]] לשני תוארי [[ליגת העל הקולומביאנית|אליפות]] ב-[[1972]] וב-[[1978]] וכן לסגנות בשנים [[1973]] ו-[[1975]]. היה חלק משלישיית ההתקפה שזכתה לכינוי "BOM", ביחד עם [[חיימה מורון]] ו[[אלחנדרו ברנד]]. אורטיס שיחק עם הקבוצה בארבעה טורנירי [[קופה ליברטדורס]]: [[1973]], [[1974]], [[1976]] ו-[[1979]] כאשר בשניים הראשונים הוליך את הקבוצה לחצי הגמר, הישגה הטוב ביותר עד היום.
בגלל יכולותיו הטכניות וזריזותו, היווה מטרה לשומריו שפגעו בו לא פעם על מנת לעצור אותו ולעתים אף הרחיקו לכת. זכורה בעיקר פגיעה אחת בו בשנת [[1979]] על ידי אנטוניו פלסיוס, שנכנס בו בחוזקה וגרם לו להיעדר זמן רב מהמגרשים, עד כי לא היה בטוח שאורטיס יוכל לחזור ולשחק.
 
 
==קריירת אימון==
לאחר פרישתו הקדיש אורטיס את עצמו לאימון של ילדים ונוער. תחילה במחלקת הנוער של [[מיונאריוס בוגוטה|מיונאריוס]] ואחר כך עם [[נבחרת קולומביה בכדורגל עד גיל 17|נבחרת קולומביה עד גיל 17]], איתה זכה במדליית הזהב במשחקים הדרום אמריקאיים. אחר כך הוליך את הנוער של [[אמריקה קאלי]] זכייה בתארים, בהם אליפות הליגה השלישית ב-[[1996]].
 
==תארים והישגים==
===תארים כשחקן===
;[[מיונאריוס בוגוטה|מיונאריוס]]
* [[ליגת העל הקולומביאנית|אליפות קולומביה]] (2) – 1978, 1972