יהודה אלמוג – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ שוחזר מעריכות של 77.127.50.84 (שיחה) לעריכה האחרונה של סטבו |
אין תקציר עריכה |
||
שורה 1:
{{פוליטיקאי מוניציפלי
[[קובץ:Yehuda_Kopolevitz_Almog22.jpg|שמאל|ממוזער|250px|יהודה אלמוג בשנות ה-40]]▼
|שם=יהודה אלמוג
▲|תמונה=[[קובץ:Yehuda_Kopolevitz_Almog22.jpg|
|כיתוב=יהודה אלמוג בשנות ה-40
|תאריך לידה=[[1895]]
|תאריך פטירה=[[1972]]
|מקום לידה=[[סולי (בלארוס)|סולי]] שב[[ליטא]]
|תאריך עלייה=[[1919]]
|מקום פטירה=
|עיסוק קודם=
|תפקיד מוניציפלי בכיר=ראש המועצה
|מקום וסוג רשות מקומית=[[מועצה אזורית תמר]]
|תאריך תחילת התפקיד=[[1952]]
|תאריך סיום התפקיד=[[1965]]
|קודמו בתפקיד=
|מחליפו בתפקיד=
|תפקיד מוניציפלי אחר=
|תאריך תחילת התפקיד האחר=
|תאריך סיום התפקיד האחר=
|מפלגות=
|תפקידים לא מוניציפליים=מראשי [[גדוד העבודה]], מפעילי [[הקיבוץ המאוחד]] ב[[חברת אשלג ארץ-ישראלית]]
|רקע מקצועי או הכשרה=[[חלוציות]]
}}
'''יהודה קופילביץ אלמוג''' ([[1895]] – [[1972]]) היה איש תנועת "[[החלוץ]]" ב[[רוסיה]], עוזרו הקרוב של [[יוסף טרומפלדור]] מראשי [[גדוד העבודה]], מפעילי [[הקיבוץ המאוחד]] ב[[חברת אשלג ארץ-ישראלית]], ראש המועצה הראשון של [[מועצה אזורית תמר|המועצה האזורית תמר]]. על שמו נקרא קיבוץ [[אלמוג (קיבוץ)|אלמוג]], שהוקם בשנת [[1979]] בצפון [[ים המלח]].
שורה 7 ⟵ 29:
בשנת [[תרע"ט]] [[1919]] [[העלייה השלישית|עלה]] אלמוג ל[[ארץ ישראל]], והשתתף בהקמת [[ההסתדרות הכללית]] ב-[[1920]]. יחד עם חבריו מן "החלוץ", נפגש עם [[ישראל שוחט]] ראש ארגון "[[השומר]]", ויחדיו ייסדו את "[[גדוד העבודה]] על שם יוסף טרומפלדור" בקיץ [[1920]]. אלמוג עמד בראש "פלוגת פתח-תקוה" של גדוד העבודה, אשר חבריה השתתפו בהקמת [[עין חרוד]] ב[[עמק יזרעאל]] בקיץ [[1921]].
אלמוג היה מהפעילים הראשיים למען [[התיישבות]] [[גדוד העבודה]] בקרקעות [[הברון רוטשילד]] ב[[חורן]]. בשנת [[1922]] הוא יצא עם [[חיים שטורמן]] ו[[צבי נדב]] לסיור בחורן, והציע להקים יישוב בשיטה שלאחר שנים נודעה בשם: "[[חומה ומגדל]]", והתבססה על החוק הקיים. לפי תוכניתו יוקמו היישובים הראשונים על ידי כ-500 איש שיגיעו ב[[רכבת]] עם כל הציוד הנדרש אל האתרים בו-זמנית, ויקימו בהם באופן מיידי את שני היישובים. בשנת [[1924]] הוא יצא ל[[איראן]] להביא עולים שיסייעו ביישוב החורן; אך משימתו לא הושלמה.{{הערה|1=[[צבי אילן]], [http://www.ybz.org.il/_Uploads/dbsAttachedFiles/Article_14.3(1).pdf החלוץ בסוריה וההתיישבות בחורן 1928-1936], [[פעמים]], 14, תשמ"ג 1982, עמ' 45-46.}}
בשנת [[1928]] בעת שחזר מאיראן, נפגש ב[[דמשק]] שב[[סוריה]] עם צעירים ממועדון הנוער ברובע היהודי אשר דברו עברית רהוטה, הלהיב אותם ברעיון הציוני וסיפר להם על אדמות הברון רוטשילד ב[[חורן]]. יהודה הציע לצעירים היהודים לעלות על הקרקע ולישב אותה בזכות העובדה שהם נתינים סורים. רעיון החלוציות קסם לצעירי הקהילה והתגבשה קבוצה להקמת תנועת החלוץ בדמשק בהדרכתו. יהודה הביא את דבר הקמת החלוץ בדמשק בפני מנהיגי היישוב בארץ, כדי שיארגנו את הכשרתם בקיבוץ לקראת עלייתם להתיישבות בחורן.
שורה 13 ⟵ 36:
תחילה היה ביתו בעין-חרוד, אך לאחר הפילוג ב-[[1923]] עבר עם חבריו ל[[תל יוסף]]. בעקבות הפילוג ל"ימין" ו"שמאל" בגדוד העבודה, והתפרקותו בשנים [[1927]]-[[1929]], הצטרף לחברי פלוגת גדוד העבודה ב[[ירושלים]], אשר חבריה יסדו את [[קיבוץ]] [[רמת רחל]]. ב[[שנות השלושים]] שינה את שם משפחתו ל"אלמוג", בהשראת הדרך שנסללה אז ל[[אילת]]. הוא נישא לחוה, עולה מ[[פולין]], והצטרף כחבר לקיבוץ [[כפר גלעדי]]. בכל שנות פעילותו ב[[ים המלח]] התגוררה חוה בקיבוץ זה.
לבני הזוג נולדו שלושה ילדים: אילת, דן ועציון. אלמוג קרא לילדיו על שם אתרים בארץ ישראל מצפון ועד דרום, מדן ועד אילת; שמות הילדים מסמלים את החיים המגויסים למפעל ה[[התיישבות]] הציונית בארץ ישראל. בשנת [[1962]]
==פועלו באזור ים המלח==
| |||