טושוסאי שאראקו – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ הסרת תו כיווניות
Matanyabot (שיחה | תרומות)
מ בוט החלפות: {{ס:\1|
שורה 5:
מרבית עבודותיו של שאראקו הן הדפסי [[אוקיו-אה|אוקיו]] (Ukiyo) המתארים שחקני [[קבוקי]] (Kabuki) מפורסמים משלושת התיאטראות הגדולים של העיר אדו (טוקיו של ימינו). Ibid{{הבהרה}}.
[[משמעות]] המונח "אוקיו" (Ukiyo) היא "העולם המרחף", כלומר עולם ה[[עונג|תענוגות]] הארציים. התמונות הנושאות שם זה ([[אוקיו-אה]], Ukiyo-E) תיארו את [[רובע]]י השעשועים ב[[עיר|ערים]] הגדולות ב[[יפן]], בהם התקיימו [[תיאטרון|תיאטראות]], [[בית בושת|בתי זונות]] ומקומות בילוי נוספים, והיו פופולריים מאוד ב[[תקופת אדו]] ([[1615]] - [[1868]].{{ש}}
אחד הנושאים הנפוצים של הדפסי האוקיו היה [[קבוקי|תיאטרון הקבוקי]]. הקבוקי היה תיאטרון מסחרי שהתפתח ב{{[[המאה ה-17|מאה ה-17}}]]. הוא פנה לקהל מ[[מעמד הביניים]], והתאפיין בפעילות ובססגוניות רבה. שחקני הקבוקי, שהיו כולם [[גבר]]ים, זכו להערצת ה[[קהל]] והיה [[ביקוש]] רב לדיוקנותיהם.{{הערה|{{מימין לשמאל|[[בן-עמי שילוני]], יפן המסורתית: תרבות והיסטוריה, תל אביב: [[הוצאת שוקן]] (2001), 199-203.}}}}
את גוף עבודתו נהוג לחלק לארבע תקופות סגנוניות, המתוארכות על פי ההצגות המתוארות בהן. התקופה הראשונה, המתארת הצגות שהועלו במאי 1794, נחשבת לשיא יצירתו של שאראקו.{{הערה|Kondo, 8-11.}} ההדפסים מתקופה זו מאופיינים בהיותם גדולים למדי (38x 25 ס"מ לערך), ובכך שהם מתארים דיוקנאות ראשים או ראשים וכתפיים על רקע כהה העשוי אבקת נציץ (בלועזית מיקה, mica).{{הערה|Harold Gould Henderson and Louis Vernon Ledoux, The Surviving Works of Sharaku (Geneve: Minkoff Reprint, 1973), 20-22. }} בתקופות הבאות היו יצירותיו של שאראקו לקטנות יותר, השימוש בנציץ הופסק ומרבית הדמויות תוארו בגוף מלא. כמו כן, ההבעה המוגזמת שאפיינה את הדמויות בתקופה הראשונה, ושהעניקה להן את כוחן, התמתנה בחודשים שלאחר מכן.{{הערה|Kondo, 11-12.}}
שורה 12:
==תאוריות על זהותו==
אותם חוקרים הרואים ביצירותיו של שאראקו סאטירה מבססים רעיון זה על התאוריה כי שמו האמיתי של שאראקו היה סאיטו ג'ורובאי (Saitō Jūrōbei) וכי היה שחקן ב[[נו (תיאטרון)|תיאטרון הנו]] בשירותו של האדון של אווה (Awa). עובדה זו יכולה, לטענתם של חוקרים אלה, להסביר את יחסו העוין של שאראקו כלפי תיאטרון הקבוקי, שבניגוד לתיאטרון הנו זוהה עם המעמדות הנמוכים יותר.{{הערה|{{מימין לשמאל|Henderson, 16.
תיאטרון הנו, שהתפתח ביפן ב{{[[המאה ה-15|מאה ה-15}}]], שונה מן הקבוקי בהיותו [[מינימליזם|מינימליסטי]] ומאופק.{{ש}}בן-עמי שילוני, יפן המסורתית: תרבות והיסטוריה, תל אביב: הוצאת שוקן (2001), 133-134; ו-Henderson, 16.}}}} מקורה של תאוריה זו בגרסה משנת 1844 של ה"אוקיו-אה רויקו" (Ukiyo-E Ruikō), ספר שהחל להופיע בכתבי יד שונים מתחילת המאה התשע עשרה ודן בהדפסי העץ.{{הערה|Narazaki, 86.}} מהימנותו של מידע זה, שהופיע כחמישים שנה לאחר תקופתו של שאראקו ושמקורותיו אינם ידועים, מוטלת בספק, ובכל זאת הוא הפך לבסיס עליו הסתמכו חוקרים רבים בבואם לשרטט את דמותו של האמן.{{הערה|Kondo, 4.}} לפי תאוריה זו, סיבה סבירה להיעלמותו הפתאומית של שאראקו היא כי הוא צווה על ידי אדונו להפסיק את קשריו עם התיאטרון הנחות.{{הערה|Henderson, 16.}}
מלבד עדות זו, לא נמצאו עוד הוכחות חותכות לזהותו של שאראקו, למרות מספר אזכורים של שם זה בכתבים שונים מן התקופה וניסיונות של חוקרים לזהותו עם אחד מאמני ההדפס המפורסמים, כגון [[קצושיקה הוקוסאי|הוקוסאי]] (Hokusai).{{הערה|{{מימין לשמאל|Narazaki, 76-87. דוגמה למאמר המקשר בין שאראקו להוקוסאי הינה: Hidemichi Tanaka, “Sharaku Is Hokusai: On Warrior Prints and Shunro's (Hokusai's) Actor Prints,” Artibus et Historiae 20, no. 39 (1999): 157-190.}}}} אף היעלמותו המסתורית של שאראקו מעולם האמנות היפני נותרת ללא הסבר.{{הערה|Henderson, 17.}} יחד עם זאת, ייתכן מאוד כי הסיבה נעוצה בחוסר התעניינות בהדפסיו של שאראקו בתקופה בה נוצרו, שהפך את יצירתם והפצתם ללא כדאיות מבחינה כלכלית. יחס הקהל להדפסים ניכר בשינוי הסגנוני מן התקופה השנייה ואילך, המאופיין כאמור במיתון ההבעה המוגזמת ומעיד אולי על רצונו של שאראקו להפוך את יצירותיו למסחריות יותר. כמו כן ניכר הדבר בביקורות שלהן זכה שאראקו בתקופתו ולאחריה.{{הערה|Kondo, 11-12.}}