ויקיפדיה

גינה קהילתית – הבדלי גרסאות

עיון אינטראקטיבי בהיסטוריה
→ העריכה הקודמתהעריכה הבאה ←
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
חזותיקוד ויקי
מ סקריפט החלפות (]]), הגהה
שורה 3:
'''[[גינה]] [[קהילה|קהילתית]]''' היא מקום ציבורי המתוחזק על ידי הקהילה ולמענה. זוהי מסגרת של פעילות משותפת בין אנשים הגרים בסמיכות. ברוב המקרים הגינה הקהילתית, מוקמת, [[ניהול|מנוהלת]] ו[[תחזוקה|מתוחזקת]] בידי [[התנדבות|מתנדבים]] מן הקהילה, לפעמים בסיוע צוות מקצועי או רכז (חיצוני או תושב פעיל). לרוב הגינה תפעל באישור ואף בשיתוף ה[[רשות מקומית|מוסדות המוניציפליים]], אך ישנן גם גינות קהילתיות שאין קשורות לגופים ממסדיים (ראו גם: [[גינון גרילה]]).
 
הגינה היא מוקד מפגש של תושבי הקהילה ולכן לכל גינה יש השימושים המתאים למתנדבים הפעילים בה. גינות קהילתיות רבות שכיחות ב[[עיר|אזורים עירוניים]] מקום בו [[קרקע]] ו[[צמח|צומח]] נמצאים במחסור. ישנם שימושים מגוונים לגינות קהילתיות עירוניות: גידול משותף של [[פרח]]ים או [[ירק]], מקום למפגש קהילתי בו מתקיימות [[הופעה|הופעות]] ו[[מסיבה|מסיבות ]] שטח אדמה המחולק לחלקות אישיות בהם אנשים מגדלים גידולים על פי בחירתם האישית. גינות רבות משלבות בין השימושים השונים.
 
==מטרות הגינה הקהילתית==
גינות קהילתיות ענות על צרכים שונים ומגוונים: מקום מפגש [[קהילה|קהילתי]] ואמצעי לחיזוק הקהילה. גינה קהילתית היא מקום מפגש בו אנשים בגילאים שונים ורקעים שונים יכולים להכיר את שכניהם, להתיידד אתם ולעבוד יחד. הגינה הקהלתית היא אמצעי לחיזוק המרקם הקהילתי ביישוב. ערך נוסף בגינות הקהילתיות הוא קידום [[איכות סביבה]] ושיפור ה[[אקולוגיה]] העירונית. בקהילות של תושבים חסרי אמצעים, גינות קהילתיות יכולות להיות מקור למזון עצמי טרי ו[[מזון אורגני|אורגני]] ולחזק את [[ביטחון תזונתי|הביטחון התזונתי]] של הקהילה העירונית. הגינות מאפשרות לימוד והתנסות בגננות [[פרמקלצ'ר]], מקום להכנה ולצריכה של [[קומפוסט]]. הגינון הקהילתי יכול לסייע בהתמודדות עם שתי מגמות של [[ניכור]]: האחת - ניכור כלפי אנשים אחרים, והשנייה - ניכור וזרות כלפי מקורות המזון. מחקרים מצאו כי קהילות פעילות חוות כמות נמוכה יותר של [[פשיעה]] ושל [[ונדליזם]]{{הערה|שם=:0|1=John Ferris, Carol Norman and Joe Sempik 2001:[http://illinois-online.org/krassa/hdes598/Readings/People,%20land,%20and%20sustainability.pdf People, Land and Sustainability:]
[http://illinois-online.org/krassa/hdes598/Readings/People,%20land,%20and%20sustainability.pdf Community Gardens and the Social Dimension of Sustainable Development.] Social Policy and administration No. 35(5). pp. 559-568.
}}{{הערה|1=Laura Saldivar-Tanaka & Marianne E. Krasny: [http://communitygardennews.org/gardenmosaics/pgs/aboutus/materials/Culturing_Community_Development.PDF Culturing Community Development, Neighborhood Open Space, and Civic Agriculture: the Case of Latino Community Gardens in New York City]. Agriculture and Human Values 21:399-412
שורה 18:
====מקום פעילות חברתית====
לדעת חלק מהחוקרים, התפקוד החשוב ביותר של הגינה הקהילתית הוא היותה זירה ואמצעי לחיזוק הקהילה ומפגש בלתי אמצעי עם אוכלוסיות שונות. היא מציעה מקום בו אפשר ליצור קשר עם אנשים אחרים. הקשר יכול להיות בצורה פעילה, כמו תכנון משותף, טיפוח הגינה ביחד, שיחה, משחק וכו' או פעילות סבילה של התבוננות בפעילות של אחרים, צפייה במופע, אירוע וכו'{{הערה|שם=:1|1=Heather A. Okvat & Alex J. Zautra 2011: Community Gardening: A Parsimonious Path to Individual, Community, and Environmental Resilience, American Journal of Community Psychology No. 47 (3-4). pp.374-387.
}}{{הערה|שם=:0}}. מאפיין מרכזי של מפגשים בגינות קהילתיות הוא הספונטניות שלהם, יחד עם היבט של רוגע הנובע מהסביבה הירוקה והשקטה יחסית.
 
====צמצום הפשיעה====
המונח [[מרחב בר הגנה]] נטבע על ידי אוסקר ניומן ואחרים{{הערה|1=מרחב בר הגנה הוא חלק מתאוריה רחבה יותר הנקראת '''מניעת פשיעה באמצעות תכנון סביבתי.''' היא גישה רב-תחומית לקטנת כמות התנהגות קרימנלית על ידי תכנון עירוני סביבתי. הגישה פועלת בכלים תכנוניים ואחרים להשפיע על החלטות שמקבל התוקפן לפני ביצוע של מעשה פלילי}} לציין סביבה שמתוכננת על מנת להקטין את תחושת הניכור של התושבים אליה. תכנון מסוג זה יוצרת תפיסת בעלות של התושבים גם על המרחב הציבורי וכתוצאה מכך נוצרת אווירה שבה "זרים" או "פולשים" בולטים לעין. גינה קהילתית היא אחד האמצעים לבניית מרחב בר הגנה{{הערה|1=Newman, Oscar. (1972). ''Defensible Space: Crime Prevention Through Urban Design''. New York: Macmillan. {{ISBN|0-02-000750-7}}}}. גינה קהילתית פעילות מגבירה את תחושת הביטחון בכך שאזור מוזנח בשכונה הופך למקום נעים ומזמין והפעילות בגינה מגבירה את הקשרים בין האנשים והם דואגים האחד לשני ולוקחים חלק יותר פעיל בדאגה למרחב הציבורי{{הערה|1=Donna Armstrong 2000: A survey of community gardens in upstate New York: Implications for health promotion and community development. Health & Place 6 pp. 319-327.
}}.
 
====חיזוק הפרט====
 
הגינה הקהילתית מאפשרת יצירת קשרים בין אנשים ומפגשים בלתי אמצעיים. קשישים, בעלי מוגבלויות ואחרים שיש להם פעילות מעטה יחסית מחוץ לבית נהנים בגינה קהלתית מפעילות שהיא יצרנית, מחזקת את הבריאות הנפשית והפיזית ובסביבת אנשים נוספים{{הערה|1=Sarah Wakefield, et al. 2007: Growing urban health: Community gardening in South-East Toronto. Health Promotion International, Vol. 22 No. 2 pp 92-101
}}{{הערה|שם=:1}}. תנאי חשוב להצלחת תפקודה של הגינה הקהילתית הוא הנגישות שלה (כולל נגישות לנכים או לקשישים). ההנגשה כוללת הצללה, מקומות ישיבה שמאפשרים תצפית נוחה על מקומות מעניינים בגינה, וכן נקודות המעודדות משחק (מתקני שעשועים לילדים, שח על הרצפה וכו').
 
===אקולוגיה===
לגינון קהילתי ישנם גם עקרונות אקולוגיים הכוללים שתילת צמחייה מקומית, חסכון ב[[מים]] ושמירה על מגוון המינים הן מהצומח והן מהחי. הטיפול בגינה מבוסס על חומרים ידידותיים לסביבה, ללא שימוש ב[[דשן|חומרי דישון]] המיוצרים [[כימיקל|מכימיקלים]] וכן ייצור קומפוסט מהפסולת האורגנית שמצטברת בגינה. גינות קהילתיות משמרות שטחים פתוחים בעיר וחלק מהגינות הוקמו בשטחים עירוניים שהיו מוזנחים והפכו לגינות לרווחת התושבים. בחלק מהגינות קהילתיות מתקיימים גם לימוד [[פרמקלצ'ר]], וסדנאות הרצאות והקרנות סרטים הקשורים לעולם ה[[קיימות|קיימות.]].
===חינוך===
* חינוך לאהבת הארץ
שורה 40:
כבר במאה ה-19 היו מתכנני הערים מודעים לבעיית הצפיפות בשכונות המגורים של הערים הגדולות - במיוחד בשיכוני מעמד הפועלים - ובהיעדר שטחים ירוקים לפעילויות נופש ופנאי.
 
בשנת 1887 חוקק הפרלמנט הבריטי את ה- Allotment Act - חוק שחייב את הרשויות המקומיות להקצות חלקות אדמה קטנות למשפחות באזורים לא בנויים בתוך העיר או בשולי העיר עבור גינות ירק. ההיגיון מאחורי החוק היה שהיציאה מהשיכון הצפוף לשטח ירוק חשוב ליצירת סביבה אנושית בריאה שתפחית עם הזמן את תלות המשפחות ברשויות הרווחה (Quayke, 1989: 17).
 
בעשור האחרון של המאה ה-19, בעידוד הרשויות המקומיות, התפתחו בארצות הברית גינות הירק שבאו להעשיר את תפריט המשפחות העניות. בשנת 1894 כמעט אלף משפחות בדטרויט - מישיגן, החלו לגדל על אדמות העירייה תפוח אדמה, שעועית ולפת. תוכנית העירייה יצרה תקווה בקרב המובטלים, החזירה להם את הכבוד העצמי, חשפה אותם לפעילות פיזית באוויר הצח וגם עזרה לחסוך בהוצאות המשפחה עבור מזון. תועלת נוספת חשובה לא פחות הייתה שהגינות הקהילתיות אפשרו לתושבים לחבור איש אל רעהו ולרקום יחסי שכנות וקהילה Basset 1979:1-17)).
שורה 54:
[[קובץ:GINAFLORENTIN.jpg|250px|ממוזער|הכניסה לגינה הקהילתית בשכונת [[פלורנטין]]]]
הגינה הקהילתית הראשונה בישראל הוקמה ב[[נווה צדק]] בשנת 1983, בקרן הרחובות שלוש ושטיין, ביזמת דוד הירש, תושב השכונה דאז. השטח עליו הוקמה הגינה שימש עד אותה עת כאתר מאולתר לשפיכת פסולת והקמת הגינה נועדה, בין היתר, להסיר מפגע זה. מטרה נוספת הייתה לספק לתושבי השכונה, שהייתה דלה מאוד בצמחייה, [[ריאה ירוקה]] ומקום מפגש והתכנסות. הקמת הגינה נעשתה ללא תאום עם הרשויות ועקב כך היה קיים חשש לשרידותה. חשש זה הוסר לאחר שבשנת 1993 הכירה עיריית תל אביב בגינה כ[[גינה ציבורית]] ומאז העירייה היא שמתחזקת אותה.
 
בשנות ה-90 יזם סניף ירושלים של [[החברה להגנת הטבע]] הקמת גינה קהילתית בשכונת בקעה, בשיתוף עיריית ירושלים והמינהל הקהילתי. ההחלטה לאמץ את המודל הקיים בארצות מערביות רבות נבעה מההנחה שאין ערובה ששטחים המוגדרים כשטחים ירוקים לטובת הציבור אכן יישארו כאלה; ישנם היום שטחים ציבוריים רבים שאינם משמשים את הציבור וחלקם אף מהווים מפגע סביבתי. יש הטוענים שכדי להפוך שטח ירוק מוזנח לגן לשימוש הקהילה דרושים מאות אלפי שקלים. תלות בתקציבים בסדר גודל כזה, מקטין את היכולת לשמור על שטחים ירוקים בעיר. למעשה, כדי להפוך שטח ירוק מוזנח לשטח נקי מפסולת, עם מערכת השקיה, עצים ושיחים רב שנתיים וכמה ספסלים לשירות הקהילה די בסכומים הנעים בין עשרת אלפים לכמה עשרות אלפי שקלים, תלוי בגודל השטח ובצורכי הקהילה. תמיד ניתן לשדרג את הגן בעתיד.
 
במרוצת השנים התפתחה מאוד המודעות ליתרונות הרבים לקהילה ולפרט שמביאות עמן הגינות הקהילתיות, וכיום קיימות מאות גינות פעילות ברחבי המדינה, ברוב המקרים בתמיכת ובעידוד הרשויות.
שורה 84:
* [http://web.archive.org/web/20120514034854/http://www.sviva.gov.il/Enviroment/Static/Binaries/Articals/ginot_hevrati_1.pdf גורמי הצלחה בגינות שכונתיות – הפן החברתי] סקירה ספרותית, ד"ר אהובה ווינדזור, פסיכולוגית סביבתית, אפריל 2004, באתר [[המשרד להגנת הסביבה]]
* [http://www.communitygarden.org/learn/starting-a-community-garden.php#manage יצירת ותחזוקת גינה קהילתית] באתר האגודה האמריקאית לגינון קהילתי. ACGA
* [http://www.thenation.com/doc/20090921/ten_things 10 דברים שאת יכולה לעשות כדי להתחיל גינה קהילתית]. The Nation, 2.9.2009
* [http://www.drorisrael.com/שתילת-עצי-פרי-חברתית/ שתילת עצי פרי חברתית]
 
שורה 95:
==הערות שוליים==
{{הערות שוליים|יישור=ימין}}
 
 
 
{{קיימות}}
אוחזר מתוך "https://he.wikipedia.org/wiki/גינה_קהילתית"