שירות החוץ הישראלי – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ נקיון פרמטרים בתבנית:הערות שוליים (דיון) |
Amital Perry (שיחה | תרומות) מ חוק שירות החוץ , הרחבה |
||
שורה 61:
לאורך השנים, וביתר שאת מאז [[שנות ה-70 של המאה ה-20]], החלו הדיפלומטים הישראלים להיות חשופים לאיומים גוברים והולכים על חייהם. [[ארגוני טרור]] שונים -שזכו לעתים לתמיכה וסיוע מצד מדינות עוינות לישראל - שמו לעצמם מטרה לפגוע בנציגים הישראלים ברחבי העולם, המסמלים את ה[[ריבונות]] הישראלית ואת ה[[לגיטימציה]] הבינ"ל שלה. [[פיגוע]]ים שבוצעו כנגד נציגויות ישראליות ברחבי העולם וכן התנקשויות ומעשי רצח שונים, גבו משירות החוץ קורבנות בנפש. שמותיהם של שישה עשר מאנשי שירות החוץ הישראלי, שנהרגו או נרצחו בעת מילוי תפקידם, מונצחים על קיר הזיכרון לנופלים בשירות החוץ, הנמצא ברחבת הטקסים במשרד החוץ בירושלים. '''טקס הזיכרון לנופלים בשירות החוץ''' מתקיים בכל שנה בערב [[יום הזיכרון לחללי מערכות ישראל]], במעמד [[שר החוץ]], משפחות הנופלים, עובדי משרד החוץ ונציגי [[סגל דיפלומטי|הסגל הדיפלומטי]] המוצבים בישראל.
==מעמדו הציבורי של שירות החוץ==▼
למרות היותו שירות מקצועי הנהנה מיוקרה רבה, התקשה שירות החוץ מאז קום המדינה לבסס את מעמדו כגורם רב השפעה במערכי הממשל בארץ וכקובע בענייני מדיניות חוץ. זאת, בין היתר, בשל הדומיננטיות של [[משרד ראש הממשלה]] ושל [[מערכת הביטחון]] בזירה הציבורית בישראל. בנוסף, שירות החוץ סבל לא אחת מתדמית שלילית בקרב הציבור, הנובעת בין היתר ממאפייני אורח החיים הדיפלומטי, היוצרים מראית עין של חיי פאר. לזאת יש להוסיף את העובדה, כי רק מעטים מיוצאי שירות החוץ השתלבו בישראל בחיים הפוליטיים.{{הערה|שם=משה יגר}} סוגיית תדמיתו ומעמדו של שירות החוץ עולה באופן תדיר במאבקיהם של אנשי שירות החוץ על תנאי העסקתם.{{הערה|ראה למשל [http://www.tapuz.co.il/blogs/viewentry/2105245 כאן] וגם [http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4411884,00.html כאן]}} ▼
בכנס ראשי הנציגויות שקיים משרד החוץ בינואר 2016 התייחס [[נשיא המדינה]], [[ראובן ריבלין]], לסוגיית מעמדו של שירות החוץ:▼
{{ציטוט|"ישראל של היום היא מדינה חזקה. צבא ההגנה לישראל וכוחות הביטחון יודעים ומכירים היטב את שדה המערכה, אך האתגרים גדלים ונעשים מורכבים, והזירה הבינלאומית שבתוכה אתם פועלים היום כנציגיה של מדינת ישראל מורכבת מאי פעם. שירות החוץ הישראלי כולו ואתם הניצבים בחוד החנית שלו, מהווים מרכיב מהותי, מרכזי וחיוני בשמירה על חוסנה הלאומי של מדינת ישראל."|הנשיא [[ראובן ריבלין]] בכנס ראשי נציגויות ישראל, 31 בינואר 2016}}
==הצעות לחוק שירות החוץ==
בניגוד למצב במרבית המדינות המפותחות, אין בישראל [[חוק]] המעגן את מעמדו ומבנהו של שירות החוץ ואת הכללים הנוגעים להתנהלותו. במהלך השנים הועלו כמה הצעות חוק בנושא, בהן:
* '''הצעת חוק שירות החוץ מ-1959''' - הובאה לממשלה על ידי [[גולדה מאיר]] - במטרה להפריד את שירות החוץ מ"חוק שירות המדינה - מינויים" בשל אופיו המיוחד. ההצעה מתייחסת לחלוקת השירות החוץ לדירוגים שונים וקביעת דרגות שכר מתאימות לכל תפקיד.{{הערה|[http://www.jpress.nli.org.il/Olive/APA/NLI_heb/SharedView.Article.aspx?href=DAV%2F1959%2F05%2F04&id=Ar00106&sk=320F59A5 ג. מאיר הגישה חוק שירות החוץ], [[דבר (עיתון)|דבר]], 4 במאי 1959}}
* '''הצעת חוק שירות החוץ מ-2002''' - הוגשה ל[[הכנסת|כנסת]] על ידי חברות הכנסת [[קולט אביטל]], [[זהבה גלאון]] ו[[יעל דיין]]{{הערה|[https://www.google.co.il/url?sa=t&rct=j&q=&esrc=s&source=web&cd=2&cad=rja&uact=8&ved=0ahUKEwjgieiNoYPQAhXhAsAKHcMhD2oQFggjMAE&url=http%3A%2F%2Fwww.knesset.gov.il%2Fprivatelaw%2Fdata%2F15%2F3624.rtf&usg=AFQjCNENUkA5a7eGqoVd0HREi98h7PP2oA הצעת חוק שירות החוץ, התשס”ב-2002]}} - ההצעה מבקשת להגדיר מהו שירות החוץ, להסדיר את מעמדו של ראש הנציגות ואת דרוג עובדי שירות החוץ, לאסור [[שביתה]] של עובדי שירות החוץ בעודם בתפקיד ולהעניק מעמד חוקי ל[[המוסד לבוררות מוסכמת בשירות הציבורי|מוסד לבוררות מוסכמת]].
* '''הצעת חוק מערך החוץ וההסברה מ-2015''' - הוגשה ל[[הכנסת|כנסת]] על ידי חברי הכנסת [[עפר שלח]], [[יעקב פרי]], [[מיכאל אורן]], [[איתן כבל]] ו[[אביגדור ליברמן]]{{הערה|[https://www.google.co.il/url?sa=t&rct=j&q=&esrc=s&source=web&cd=1&cad=rja&uact=8&ved=0ahUKEwjgieiNoYPQAhXhAsAKHcMhD2oQFggcMAA&url=https%3A%2F%2Fwww.knesset.gov.il%2Fprivatelaw%2Fdata%2F20%2F1375.rtf&usg=AFQjCNFSi46SibShHh6VTbysUat6Ppw-tQ הצעת חוק מערך החוץ וההסברה, התשע"ה–2015]}} - החוק מגדיר את משרד החוץ כגוף הממשלתי המרכזי האמון על גיבוש ועיצוב מדיניות החוץ, מעגן את מעמדו של ראש הנציגות, וכן את תפקיד ראש האגף להסברה ודיפלומטיה ציבורית.
* '''הצעה לחוק שירות החוץ''' שהכין השגריר [[משה הראל]] - כוללת התייחסות מפורטת להגדרת שירות החוץ, מבנה משרד החוץ ותפקידיו, זכויותיהם וחובותיהם של אנשי שירות החוץ, קליטת עובדים, מינויים ופרישה.{{הערה|משה הראל, הצעה לחוק שירות החוץ, בתוך: [[משה יגר]], יוסף גוברין, אריה עודד (עורכים), '''משרד החוץ - 50 השנים הראשונות''', [[כתר הוצאה לאור]], 2002, כרך ב', עמ' 1113-1121}}
חוק מערך חוץ הוא אמצעי שיכול לסייע בעצירת ההידרדרות במעמד משרד החוץ, ובהפיכתו לגוף לאומי מוביל; חולשת מערך החוץ אינה תופעה ייחודית רק לישראל, אם כי התנאים בארץ מחמירים אותה בצורה קיצונית. מרבית המדינות המתקדמות בעולם בחרו להתמודד עם התופעה באמצעות חקיקה שתסדיר את מעמד משרד החוץ, וזאת בהתאם לבעיות ולצרכים של כל מדינה ומדינה. בארצות הברית, למשל, חוקק בשנת 1980 חוק שירות החוץ. גם בארץ חוקקו חוקים שהסדירו את מעמדם של גופים מרכזיים בתחומי הביטחון הלאומי, למשל [[חוק שירות הביטחון הכללי|חוק השב"כ]] (2002) ו[[חוק המל"ל]] (2008).
מומחים סבורים כי חוק מערך החוץ צריך להתמקד רק בדברים החשובים ביותר, בדומה לגישה שננקטה בזמנו לגבי נוסח חוק השב"כ (2002)<ref>{{קישור כללי|כתובת=http://iad.org.il/wp-content/uploads/2015/08/2015-07-29-%D7%A1%D7%99%D7%9B%D7%95%D7%9D-%D7%A1%D7%93%D7%A0%D7%AA-%D7%9E%D7%95%D7%9E%D7%97%D7%99%D7%9D-%D7%97%D7%95%D7%A7-%D7%9E%D7%A2%D7%A8%D7%9A-%D7%94%D7%97%D7%95%D7%A5.pdf|הכותב=מכון מתווים והאגודה הישראלית לדיפלומטיה|כותרת=סיכום סדנת מומחים - חוק שירות החוץ|אתר=מכון מתווים|תאריך=29/7/2015}}</ref>. על-פי גישה זאת, חוק מערך החוץ צריך להגדיר את ייעוד מערך החוץ, להבהיר מהן סמכויותיו ומהם תפקידיו, ולעגן את מעמדו בתהליכי קבלת ההחלטות בישראל. החוק צריך לקבוע שמשרד החוץ הוא הגורם שאחראי על התוויית ותיאום מדיניות החוץ של ישראל, ושאנשיו צריכים להיות שותפים לתהליכי קבלת החלטות, ולא רק להעריך ולדווח. זאת ועוד, חשוב להדגיש בחוק את החשיבות שבמינוי שר חוץ במשרה מלאה, ולהגדיר את היחסים בין משרד החוץ לבין משרדי ממשלה אחרים. מעצם הווייתו, משרד החוץ עוסק בנושאים שקשורים לתחומי האחריות של כמה משרדי ממשלה אחרים, ועל כן יש צורך להגדיר באילו תחומים יש למשרד החוץ סמכות בלעדית, ובאילו תחומים יש לו תפקיד של ייעוץ ועדכון מול המשרדים האחרים. הדבר יסייע לבטל משרדי ממשלה מיותרים, שמבזבזים את כספי משלם המסים ופוגעים ביעילות העבודה הדיפלומטית של משרד החוץ.
▲==מעמדו הציבורי של שירות החוץ==
▲למרות היותו שירות מקצועי הנהנה מיוקרה רבה, התקשה שירות החוץ מאז קום המדינה לבסס את מעמדו כגורם רב השפעה במערכי הממשל בארץ וכקובע בענייני מדיניות חוץ. זאת, בין היתר, בשל הדומיננטיות של [[משרד ראש הממשלה]] ושל [[מערכת הביטחון]] בזירה הציבורית בישראל. בנוסף, שירות החוץ סבל לא אחת מתדמית שלילית בקרב הציבור, הנובעת בין היתר ממאפייני אורח החיים הדיפלומטי, היוצרים מראית עין של חיי פאר. לזאת יש להוסיף את העובדה, כי רק מעטים מיוצאי שירות החוץ השתלבו בישראל בחיים הפוליטיים.{{הערה|שם=משה יגר}} סוגיית תדמיתו ומעמדו של שירות החוץ עולה באופן תדיר במאבקיהם של אנשי שירות החוץ על תנאי העסקתם.{{הערה|ראה למשל [http://www.tapuz.co.il/blogs/viewentry/2105245 כאן] וגם [http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4411884,00.html כאן]}}
▲בכנס ראשי הנציגויות שקיים משרד החוץ בינואר 2016 התייחס [[נשיא המדינה]], [[ראובן ריבלין]], לסוגיית מעמדו של שירות החוץ:
▲{{ציטוט|"ישראל של היום היא מדינה חזקה. צבא ההגנה לישראל וכוחות הביטחון יודעים ומכירים היטב את שדה המערכה, אך האתגרים גדלים ונעשים מורכבים, והזירה הבינלאומית שבתוכה אתם פועלים היום כנציגיה של מדינת ישראל מורכבת מאי פעם. שירות החוץ הישראלי כולו ואתם הניצבים בחוד החנית שלו, מהווים מרכיב מהותי, מרכזי וחיוני בשמירה על חוסנה הלאומי של מדינת ישראל."|הנשיא [[ראובן ריבלין]] בכנס ראשי נציגויות ישראל, 31 בינואר 2016}}
==ראו גם==
* [[משרד החוץ]]
| |||