מאגר מים – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
החלפת הדף בתוכן "בוטוזי" |
מ שוחזר מעריכות של 109.64.130.110 (שיחה) לעריכה האחרונה של קרלוס הגדול |
||
שורה 1:
[[קובץ:Taiwan JungHua Dam.JPG|שמאל|ממוזער|250px|מאגר מים שנוצר בעקבות הקמת סכר ג'ונג'ואה ב[[טאיוואן]].]]
[[קובץ:DOLEV03.JPG|שמאל|ממוזער|250px|'''עין בובין''' שלמרגלות ה[[התנחלות]] [[דולב (יישוב)|דולב]], ובסמוך לו בריכה לאגירת מי המעיין, 6/08]]
'''מאגר מים''' הוא [[אגם]] מלאכותי או [[בריכה]] המשמשים לאגירת מים מתוקים שמקורם ב[[גשם|גשמים]], [[נחל]]ים או המסת [[שלג]]ים. בדרך כלל תידרש בניית [[סכר]] או אטימת [[קרקע]] כדי ליצור את המאגר. לאגירת המים מספר תפקידים:
*מניעת איבוד מים מתוקים שאינם זורמים לאגמים או נקלטים ב[[אקוויפר]]ים. מים שאינם נאספים עשויים לזרום ל[[ים]] ולהפוך למים מלוחים שאינם מיועדים לשתייה ו[[השקיה]].
*שהיית מים מתוקים במאגרים היא חלק מטיפול [[ביולוגיה|ביולוגי]] במים המביא אותם למצב ראוי לשתייה.
*[[תחנת כוח הידרואלקטרית]] המפיקה [[חשמל]] באמצעות כוח הזרימה של המים מן המאגר אל נקודה נמוכה ממנו דרך סכר.
*ויסות [[שיטפון|שיטפונות]]. מאגרים מאפשרים לשלוט בעוצמת שיטפונות על ידי אגירת המים ומניעת הזרימה לאזורים מאוכלסים.
*ויסות גובה המים ב[[תעלה|תעלות]] שיט מתאפשר לעתים באמצעות מאגרים המיועדים להתאים את מפלס המים ל[[כלי שיט|כלי השיט]] המיועדים.
==היסטוריה==
אגירת מים לתקופות בהם המים יחסרו היא פעולה קדומה ביותר. מחקרים ארכאולוגים גילו כי ב[[חצי האי ערב]] שימשו לכך [[לוע הר געש|לועות של הרי געש]] כבויים כבר ב[[המאה ה-30 לפנה"ס|אלף השלישית לפנה"ס]]{{הערה|Smith, S. et al. (2006) ''Water: the vital resource'', 2nd edition, Milton Keynes, The Open University}} וב[[הודו]] מאגרי מים שנבנו בראשית אותו האלף{{הערה|''The Basis of Civilization - Water Science?'',International Association of Hydrological Science, edited by John C. Rodda, Lucio Ubertini, {{ISBN|1-901502-57-0}}, 2004}}. ב[[יוון העתיקה]] התגלו מאגרי מים שנבנו ב[[המאה החמישית לפנה"ס|מאה החמישית לפנה"ס]]{{הערה|Wilson & Wilson (2005). ''Encyclopedia of Ancient Greece''. Routledge. {{ISBN|0-415-97334-1}}. pp. 8}}. מאגרים נבנו בעיקר באזורים יבשים, בהם נעשה ניסיון לנצל ולשמור מימי [[שיטפון|שטפונות]] ומימי [[מעיין|מעיינות]] לחודשי הקיץ או עיתות בהם המעיינות מתייבשים.
דוגמאות למאגרים מהעת העתיקה התגלו ב[[ארץ ישראל]], ובהם מפעלי מים לאגירת מים בתוך עיר מחשש למצור ([[בריכת השילוח]] האוגרת את מימי [[מעיין הגיחון]] המובלים אליה באמצעות [[נקבת חזקיהו]]) ומאגרי מים שנועדו לאסוף מימי שטפונות ב[[מדבר יהודה]] וב[[הנגב|נגב]]. סכרים האוגרים מימי שטפונות נבנו על ידי המלך [[הורדוס]] בסמוך ל[[מצדה]] ול[[יריחו]] ובסמוך לערי הבשמים ה[[נבטים|נבטיות]].
בסוף [[המאה ה-19]] נפח כלל מאגרי המים שנעשו באופן מלאכותי כלל 15 [[מטר מעוקב|קילומטרים מעוקבים]]. כעת, בתחילת [[המאה ה-21]], נפחם הוא מעל 6,600 קילומטרים מעוקבים.
==סוגי מאגרי מים==
===עמק סכור===
[[קובץ:Stocks Reservoir.jpg|שמאל|ממוזער|250px|[[מאגר סטוקס]] ב[[לנקשייר]]
שב[[אנגליה]]]]
[[קובץ:Tzippori-06.JPG|ממוזער|מאגר המים הגדול ב[[ציפורי (יישוב עתיק)|ציפורי]]]]
שיטת הקמת מאגר מים על ידי [[סכר|סכירת]] מהלך נחל או נהר הינה שיטה קדומה ביותר, ונעשה בה שימוש החל מתקופות קדומות. בשיטה זו נבנה סכר במרכז נחל או נהר, במקום שבו הנחל או הנהר צרים, וכאשר במעלה הזרם ממקום זה עמק הנחל או הנהר הינו עמק רחב יותר, דבר המאפשר את היווצרות המאגר מאחורי הסכר הנבנה. מיקום מעין זה מאפשר שימוש בקירות העמק הצר על מנת לחסוך בבניית הסכר, והעמק הרחב במעלה הנהר מאפשר יצירת מאגר גדול מבלי שנדרשת חפירה רבה.
במקרים אלה בניית האגם לרוב דורשת פינוי אוכלוסיית העמק המוצף, ואף פינוי אתרים בעמק. דוגמה ידועה לכך היא פינוי מקדשי [[אבו סימבל]] בעקבות בניית [[סכר אסוואן]] אשר הביא ליצירת [[אגם נאצר]] ב[[מצרים]].
בעת בניית סכר על נהר, נדרשת לרוב הסטת הנהר על מנת לאפשר את הבנייה.
===מאגר לצד נהר===
מאגר זה נבנה לצד נהר קיים, ובו נאגרים מי נהר אשר נשאבים מהנהר. מאגרים מסוג זה נבנים לרוב בעת שנבנים גדות הנהר המסדירים את מהלכו במטרה למנוע שטפונות. לצורך בניית גדות לנהר נחפרים אזורים בסמוך לנהר, ואלה משמשים למאגרי מים. דוגמה למאגר מסוג זה הוא המאגרים הבנויים בסמוך לנהרות [[תמזה]] ו[[לי (נהר באנגליה)|לי]] ב[[אנגליה]] המשמשים כאספקת המים של העיר [[לונדון]].
===בריכות אגירה ומתקני אגירה===
מאגרי מים קטנים נבנים באמצעות חפירת בריכות אגירה ודיפונם בחומרים אוטמים, או באמצעות בניית מבנים מותאמים. בריכות אלה משמשות לאגירה לצורך אספקת המים של יישובים קטנים או אזורים מסוימים ביישוב.
==הפעלה==
על מנת שמאגר מים יוכל לאגור מי שתייה יש לכלול בו אמצעים המונעים את לכלוך המים והצטברות [[חידקים]]. כמו כן יש לשמור על ניקיון המאגר ולמנוע הצטברות משקעים אשר יביאו לסתימתו, לצורך כך יש לשמור על תנועת המים במאגר. לכן נוהגים לדאוג לשימוש תכוף במי המאגר, כאשר המאגר עצמו מתמלא מחדש באותה כמות של המים המוצאים ממנו. לרוב נעשה שימוש ב[[כוח המשיכה]] על מנת לשמור על תנועת מי המאגר, ובהתאם נבנים המאגרים במיקומים המצויים מעל האזורים אותם המאגרים מספקים.
==שימושים==
===יצירת חשמל===
[[קובץ:Hydroelectric dam he.svg|שמאל|ממוזער|250px|חתך של סכר המשמש ליצירת חשמל]]
בניית סכר יכולה לאפשר הקמת [[תחנת כוח הידרואלקטרית]] המפיקה [[חשמל]] באמצעות כוח הזרימה של המים מן המאגר אל נקודה נמוכה ממנו דרך סכר. זרימת המים מניעה [[גנרטור]] המייצר את החשמל. לצורך הפעלת התחנה יש לשמור על גובה פני המים במאגר, שכן התרוקנותו תביא להפסקת פעולת התחנה. מאידך, זרימה עזה מידי יכולה להזיק לגנרטורים, ולכן נדרשת בקרה של גובה מימי המאגר והיקף הזרימה בו, ונבנים מנגנוני שחרור מים במקרה של זרימה עזה מידי.
===מניעת הצפות===
הקמת מאגרי מים מאפשרת שליטה בנהרות ובנחלים ובכך מאפשרת שימוש יעיל במי השתייה מחד, ומניעת הצפות בלתי מבוקרות מאידך.
===נופש===
ישנם מאגרי מים הנבנים לצורכי נופש ופנאי. מאגרים אלה נבנים בצורה המדמה אגמים טבעיים, ומשמשים ל[[דיג]], פעילות [[שחיה]] ו[[שיט]].
==ראו גם==
{{מיזמים|ויקישיתוף=category:Reservoirs|שם ויקישיתוף=מאגר מים}}
*[[קובץ:מאגר המים הצפוני הגדול שבעמק חפר.jpg|טקסט=מאגר המים הצפוני הגדול שבעמק חפר|ממוזער|מאגר המים הצפוני הגדול שבעמק חפר]][[בריכה]]
==הערות שוליים==
{{הערות שוליים|יישור=שמאל}}
[[קטגוריה:גופי מים]]
[[קטגוריה:ימות ואגמים|*]]
[[קטגוריה:אגמים לפי סוג]]
| |||