אוהד (ספורט) – הבדלי גרסאות

ישנן רמות שונות של אהדה. אוהד כדורגל אינו חייב ללכת לכל משחק של קבוצתו. כלומר, הוא רשאי גם לאהוד את הקבוצה מהבית. ישנם אוהדים שאוהדים קבוצה בחו״ל ואין להם אפשרות לטוס לכל משחק של קבוצתם. אין זה מוריד מערכם כאוהדים, ובכלל אין זה אומר שהם אוהדים ״פחות טובים״ ביחס לאוהדים אחרים בארץ. אנשים שחושבים שאדם שאוהד ברצלונה לדוגמה לא נחשב כ״אוהד״, הם כסילים ופגומים במחשבתם. יש אוהדים המסתפקים בהערצת הקבוצה וצפייה במשחקיה ב[[טלוויזיה]] בעוד שאחרים נוהגים לרכוש כרטיסים ולצפות במשחקיה גם באצטדיון. אוהדים אדוקים יותר אף רוכשים מנוי עונתי ובאים לכל משחקי הבית של הקבוצה, ואף למשחקי חוץ. ישנם אוהדים הלוקחים יוזמה ומארגנים ארגון אוהדים, וכן מנהיגים את [[עידוד (ספורט)|עידוד]] הקבוצה במשחקים באמצעות שירה, [[כלי נגינה]] (הנפוצים ביותר הם [[תופים]] ו[[צופר (כלי נגינה)|צופרים]]), [[מגאפון]], [[דגל]]י ענק ואף אמצעי [[פירוטכניקה]] כגון [[חזיז (נפץ)|חזיזים]] ו[[רימון עשן|רימוני עשן]]. ישנם אוהדים אדוקים במיוחד שעבורם הקבוצה היא מרכז עולמם, והם מנהיגי אוהדים ואף עוקבים אחרי משחקי קבוצות הנוער של המועדון. ב[[עברית]] אוהד אדוק מאוד שמאוד מעריץ את הקבוצה נקרא "אוהד שרוף".