מעמד הר גריזים והר עיבל – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
BDaniel (שיחה | תרומות)
סקריפט החלפות (שנייה, הייתה, אירע), קו מפריד בטווח מספרים, אחידות במיקום הערות שוליים
מ שינוי סדר הפרקים (בוט סדר הפרקים)
שורה 5:
 
== עיתוי המעמד ==
בספר דברים נאמר שמעמד זה יתבצע בַּיּוֹם אֲשֶׁר תַּעַבְרוּ אֶת הַיַּרְדֵּן. בפועל תיאור המעמד מופיע בספר יהושע פרק ח, לאחר מלחמת העי השנייה. בדברי חז"ל מובאת דעה שאכן ביום מעבר הירדן הגיעו להר גריזים והר עיבל בדרך נס, ואז עשו את המעמד<ref>ילקוט שמעוני יהושע רמז יד. דעת ר' יהודה בתלמוד ירושלמי מסכת סוטה פרק ז הלכה ג.</ref>. וישנה דעה נוספת בחז"ל שביום מעבר הירדן עשו שתי 'גבשושיות' סמוך לגלגל וקראו להן 'הר גריזים' ו'הר עיבל', ושם עשו את המעמד<ref>דעת ר' אלעזר בתלמוד הירושלמי שם.</ref>.
 
== מזבח הר עיבל ==
כחלק ממעמד הברכה והקללה נאמר בספר דברים שיש לבנות מזבח מאבנים שלימות בהר עיבל שעליו יקריבו קרבנות עולה, וכן קרבנות שלמים שאת בשרם יאכלו שם ויחגגו את כניסתם לארץ וכריתת הברית עם ה'. מזבח זה זוהה במהלך [[חפירה ארכאולוגית|חפירות ארכיאולוגיות]] שבוצעו בהר עיבל בשנות 1982–1989 על ידי פרופ' [[אדם זרטל]],
 
== כתיבת התורה על האבנים ==
שורה 18:
בפרשת כי תבוא שבספר דברים מתואר אופן ביצוע הברכה והקללה: חלוקת עם ישראל לשני חלקים כאשר ששה שבטים (שמעון, לוי, יהודה, יששכר, יוסף ובנימין) עומדים על הר גריזים, וששה שבטים (ראובן, גד, אשר, זבולון, דן ונפתלי) עומדים על הר עיבל. הכהנים והלויים עמדו בגיא שבין ההרים, ב[[שכם]], והפכו פניהם כלפי הר גריזים כאשר אמרו את דברי הברכה למי שישמור את מצוות התורה, ולאחר מכן הפכו פניהם כלפי הר עיבל כאשר אמרו את דברי הקללה למי שיעבור על מצוות התורה. כל העם ענה 'אמן' ובכך קיבל על עצמו את הדברים באמנה.
 
מלבד הברכה הכללית על מי שישמור המצוות והקללה על מי שלא ישמור אותן, מפורטות בתורה מספר עבירות חמורות או עבירות שנעשות לרוב בסתר, שעל העובר על אחת מהן הוסיפו הלויים קללה נוספת: {{ציטוט|תוכן=וְעָנוּ הַלְוִיִּם וְאָמְרוּ אֶל כָּל אִישׁ יִשְׂרָאֵל קוֹל רָם: אָרוּר הָאִישׁ אֲשֶׁר יַעֲשֶׂה פֶסֶל וּמַסֵּכָה תּוֹעֲבַת ה' מַעֲשֵׂה יְדֵי חָרָשׁ וְשָׂם בַּסָּתֶר וְעָנוּ כָל הָעָם וְאָמְרוּ אָמֵן: אָרוּר מַקְלֶה אָבִיו וְאִמּוֹ וְאָמַר כָּל הָעָם אָמֵן: אָרוּר מַסִּיג גְּבוּל רֵעֵהוּ וְאָמַר כָּל הָעָם אָמֵן: אָרוּר מַשְׁגֶּה עִוֵּר בַּדָּרֶךְ וְאָמַר כָּל הָעָם אָמֵן: אָרוּר מַטֶּה מִשְׁפַּט גֵּר יָתוֹם וְאַלְמָנָה וְאָמַר כָּל הָעָם אָמֵן: אָרוּר שֹׁכֵב עִם אֵשֶׁת אָבִיו כִּי גִלָּה כְּנַף אָבִיו וְאָמַר כָּל הָעָם אָמֵן: אָרוּר שֹׁכֵב עִם כָּל בְּהֵמָה וְאָמַר כָּל הָעָם אָמֵן: אָרוּר שֹׁכֵב עִם אֲחֹתוֹ בַּת אָבִיו אוֹ בַת אִמּוֹ וְאָמַר כָּל הָעָם אָמֵן: אָרוּר שֹׁכֵב עִם חֹתַנְתּוֹ וְאָמַר כָּל הָעָם אָמֵן: אָרוּר מַכֵּה רֵעֵהוּ בַּסָּתֶר וְאָמַר כָּל הָעָם אָמֵן: אָרוּר לֹקֵחַ שֹׁחַד לְהַכּוֹת נֶפֶשׁ דָּם נָקִי וְאָמַר כָּל הָעָם אָמֵן}}במשנה במסכת סוטה<ref>פרק ז משנה ה.</ref> ישנו תיאור מפורט של אופן ביצוע הברכה והקללה על ידי הלויים:{{ציטוט|תוכן=ששה שבטים עלו לראש הר גריזים וששה שבטים עלו לראש הר עיבל והכהנים והלוים והארון עומדים למטה באמצע. הכהנים מקיפין את הארון, והלוים את הכהנים, וכל ישראל מכאן ומכאן. שנאמר: וכל ישראל וזקניו ושוטריו ושופטיו עומדים מזה ומזה לארון וגו'. הפכו פניהם כלפי הר גריזים ופתחו בברכה: 'ברוך האיש אשר לא יעשה פסל ומסכה'. ואלו ואלו עונין 'אמן'. הפכו פניהם כלפי הר עיבל ופתחו בקללה: 'ארור האיש אשר יעשה פסל ומסכה' ואלו ואלו עונין 'אמן'. עד שגומרין ברכות וקללות. ואחר כך הביאו את האבנים ובנו את המזבח וסדוהו בסיד וכתבו עליו את כל דברי התורה בשבעים לשון, שנאמר 'באר היטב'. ונטלו את האבנים ובאו ולנו במקומן}}
 
== הקראת הברכה והקללה שבספר דברים ==
שורה 24:
 
רוב הפרשנים מבארים שהכוונה לדברי הברכה והקללה הנזכרים בספר דברים פרק כח<ref>מצודות דוד, רד"ק ומלבי"ם ביהושע פרק ח פסוק לד.</ref>. אמנם יש מציעים לומר שהכוונה היא לברכות והקללות שבפרק כז, שאותם הלויים אמרו לעם קודם לכן<ref>רד"ק ומלבי"ם הנ"ל.</ref>.
 
== קשרים חיצוניים ==
* יוסף סגל, [http://www.daat.ac.il/he-il/tanach/iyunim/neviim/rishonim/yehoshua/prakim/segal-maamad.htm מעמד הר גריזים והר עיבל כיצד], באתר דעת.
 
== ראו גם ==
שורה 29 ⟵ 32:
* [[הר עיבל]]
* [[מזבח הר עיבל]]
 
== קשרים חיצוניים ==
* יוסף סגל, [http://www.daat.ac.il/he-il/tanach/iyunim/neviim/rishonim/yehoshua/prakim/segal-maamad.htm מעמד הר גריזים והר עיבל כיצד], באתר דעת.
 
== הערות שוליים ==