יהדות נאולוגית – הבדלי גרסאות

לאחר הפרישה אימצו העסקנים שהנהיגו את הלשכה קו זהיר: הם חששו כי הממשלה תאמץ את קביעת הצד השני לפיה הם מהווים דת חדשה, ושאפו למזעור הפערים. לעף, שהלך והתקרב לעמדותיו של גייגר, איבד את רוב השפעתו עוד בטרם הקונגרס שהוא עצמו התנגד אליו. במהלך הפילוג הביע תמיכה בזכותם של האורתודוקסים לנהל את ענייניהם בעצמם. הנהלת [[בית המדרש לרבנים בבודפשט]], שהוקם לבסוף ב-1877 לפי מתכונת האבטיפוס בברסלאו ובו הוכשרו מרבית רבני הנאולוגים, ניתנה ל[[משה אריה בלוך]]. בוגריו היו שמרנים למדי.{{הערה|Adele Berlin, '''The Oxford Dictionary of the Jewish Religion''', Oxford University Press, 2011. עמ' 532-533.}} השינויים הקיצוניים ביותר, בהתאם לדרישת הציבור, היו הכנסת עוגב ומקהלות מעורבות לבתי כנסת נאולוגיים רבים. נוסח התפילה שומר במלואו למעט קהילות ספורות שהשמיטו את [[כל נדרי]] או [[אב הרחמים]].{{הערה|שם=אא}} לא הונהגו אפילו טקסי [[קונפירמציה#קונפירמציה ביהדות|קונפירמציה]] לצעירים;{{הערה|שם=ככאר|'''CCAR Yearbook 1911''', [https://archive.org/stream/yearbookcentral16rabbgoog#page/n231/mode/1up עמ' 225].}} משפחתו של [[בנימין זאב הרצל]] ערכה את הבר-מצווה שלו ב[[בית הכנסת הגדול של בודפשט]] ב-[[1873]], אך נאלצה לארח את הקונפירמציה בביתה הפרטי.{{הערה|עמ' 14 .Jacques Kornberg, '''Theodor Herzl: From Assimilation to Zionism''', Indiana University Press, 1993}} הרבנות הנאולוגית מנתה מחד את לעף בעל ההשקפה הרפורמית – אם כי הוא לא נתן לכך שום ביטוי מעשי, ובבית-הכנסת שלו ב[[סגד]] לא פעל אפילו עוגב בתפילה –{{הערה|שם=ככאר}} ומאידך כמה שהיו מזוהים בבירור כאורתודוקסים כמו [[מרדכי עמרם הירש]] ב[[אובודה]] ושמואל לייב בריל בפשט. עם זאת, רוב אלה ששירתו בקהילות הלשכה הארצית היו קרובים לקו שהתווה בית-המדרש בבודפשט, ברוח הפוזיטיבית-היסטורית של ברסלאו.{{הערה|שם=אא}}

 

 

בהתאמה, רבני הקונגרסאים לא נקראו להביע את דעתם לעתים קרובות, השפעתם הייתה מועטה והם היו מעורבים בסוגיות הלכתיות בודדות. ב-[[1895]], כשהונהגו לראשונה נישואים אזרחיים שאפשרו לבני הדתות השונות להתחתן, דחו הכל את עמדתו של הרב שאנדור רוזנברג מ[[אראד]] שהציע להכיר באיחודים כאלה כשהוא מצהיר כי רק נישואין עם שבעה עממים ועובדי אלילים נאסרו במפורש, ו[[עמנואל לעף]] הפריך את טיעוניו. בעת מלחמת העולם הראשונה, בתקופה בה רבו ה[[עגונות]], עסקו בסמינר במחקר נרחב בשאלת התרתן, ובעת מלחמת העולם השנייה, כשהממשלה אסרה על שחיטה כשרה מטעמים של צער בעלי חיים, הם אסרו [[המאבק על השחיטה הכשרה|הימום חשמלי של הבהמה]] כדי לעקוף את החוק.{{הערה|שם=אא|יהודה שוויצר. '''[http://www.jstor.org/stable/23535836 רבנים קונסרבטיבים בקהילות המתבוללות בהונגריה]'''.}} פולמוס אחר שרבני הנאולוגים נקראו להשתתף בו היה המאבק בציונות, הנושא היחיד שגישר על הקרע. ב-[[8 בספטמבר]] [[1897]] פרסמו שני הארגונים הארציים הצהרה משותפת בעיתונות, במפגן חסר תקדים של אחדות. הרב שמואל כהן מפשט, שנותרה מרכזם של הקונגרסאים, כתב: {{ציטוטון| בהונגריה, הציונות השואפת להפוך זרם דתי ללאום לעולם לא תזכה בתומכים}}. הרב אריה ליפשיץ, יו"ר הוועד המנהל של הפלג האחר, הוסיף: {{ציטוטון|ביחס לציונות, האורתודוקסים עומדים בדעה אחת עם היהודים המתקדמים. אף הם מגנים את התנועה הפזיזה, החוטאת נגד הדת ונגד הפטריוטיות גם יחד. ה[[מגיארים]] בני דת משה חפצים לפרוח כאן, בביתם; אין להם כל כוונה להקים מדינה יהודית בפלשתינה.}}{{הערה|פטאי, עמ' 340-341.}}