גלות בבל – הבדלי גרסאות

אמנם יהודה וירושלים לא חרבו במסע צבאי זה, אולם הבבלים נקטו בכמה צעדים לדיכוי המרד ושיפור מעמדם ביהודה:

*הדיחו את יהויכין והמליכו במקומו את צדקיהו – בנה של [[חמוטל בת ירמיהו]] המוערכת כמקורבת למחנה הפרו-בבלי בארמון המלך. צדקיהו אכן הכריז על נאמנותו לבבל ונראה שאנשיו נטלו את רסן השלטון בממלכה ובצבא.

*הגלו אלפי אנשי הצבא שלא נהרגו בקרב.

*הגלו את "החרש והמסגר"{{הערה|{{תנ"ך|מלכים ב|כד|יד}}, {{תנ"ך|מלכים ב|כד|טז|ללא=פרק}}; {{תנ"ך|ירמיהו|כד|א}}; {{תנ"ך|ירמיהו|כט|ב|ללא=ספר}}.}} - אלה הם שרותי העזר הטכניים של הצבא, המומחים לתעשיית הנשק ולמלאכת ה[[ביצורים|ביצור]] ("מסגרת" משמעה, בין השאר, ביצור){{הערה|'''ההיסטוריה של עם ישראל''' (עורך כללי: [[בנימין מזר]]); הוצאת עם עובד, תשמ"ב, כרך: ימי המלוכה - היסטוריה מדינית (עורך: [[אברהם מלמט]]), פרק: שנותיה האחרונות של ממלכת יהודה, עמ' 145; עמ' 250, הערה 21.}}. על דרך הדרש יש פרשנים שפירשו "חרש ומסגר" כגדולי הדור מבחינה רוחנית (ה[[רב]]נים ו[[תלמיד חכם|תלמידי החכמים]]){{הערה|לדוגמה [[רש"י]], [[S:קטע:רש"י על מלכים ב כד יד|מלכים ב, פרק כד, פסוק יד]]}}, לעומת פרשנים אחרים (לדוגמה: [[רלב"ג]]{{הערה|[http://www.daat.ac.il/daat/olam_hatanah/mefaresh.asp?book=11&perek=24&mefaresh=ralbag רלב"ג על מלכים ב, פרק כד], פסוק יד.}} וה[[מלבי"ם]]{{הערה|[http://www.daat.ac.il/daat/olam_hatanah/mefaresh.asp?book=11&perek=24&mefaresh=malbim המלבי"ם על מלכים ב, פרק כד], פסוק יד.}}), שפירשו שמדובר בגדולי העם מבחינה גשמית (ראשי הצבא, ויש כאלה שפירשו האחראים על שערי העיר ועל ייצור הנשק).