עיר – הבדלי גרסאות

מקובל לחשוב שהקשר בין עיר ל[[ציויליזציה]] הוא מוחלט ודו סיטרי: הציוילזציה התפתחה בעיקרה בעיר, ולעיר אין קיום ללא [[ארגון|מוסד]]ות הציויליזציה. היוונים הקדמונים תלו את קיום הציויליזציה והעיר גם יחד במושג '''יונומיה''', הסדר הטוב. חלק גדול מסיפור התרבות האנושית נקבע בערים. בפרט, התפתחות מוסדות ומוסדות העל, כמו [[בית משפט|בתי משפט]], [[חוק]] ו[[חוקה]], [[בנקאות]], [[גילדה|גילדות]] של מומחים, [[ספריה|ספריות]], [[אוניברסיטה|אוניברסיטאות]] וכיוצא באלה התחוללה בערים. תהליכי התמחות בצורתם הקיצונית התקיימו ועודם מתקיימים אך ורק בערים. השליט וה[[ביורוקרטיה|ביורוקרט]], המשפטן וה[[פילוסופיה|פילוסוף]], ה[[מדע]]ן וה[[מהנדס]], ה[[ארכיטקטורה|אדריכל]] והבנאי, כל אלו נוצרו בערים, התפתחו בערים וקיומם אפשרי רק בעיר, היכן שמתקיים המפגש ההכרחי בין צורך, אפשרות והזדמנות. רעיון העיר, שאולי נראה מובן מאליו כעת, סותר כמליון שנות [[אבולוציה]] אנושית, בהן האדם התקיים כ[[ציידים-לקטים|צייד-לקט]]. לאורך כמעט כל תקופה זו, בה האדם עוצב, חיו בני אדם בקבוצות קטנות בהן כל אדם היה מוכר לכל אדם וגם קשור עמו בקשרי [[משפחה]]. אין תימה, איפה, שהערים על 6,000 שנות ההיסטוריה שלהן נאלצו להתמודד עם מכלול בעיות חדשות לניסיון האדם, בעיות הנובעות מעצם הרעיון של כינוס אלפי זרים יחד לחיים זה לצד זה בתחום מצומצם. [[ניכור]] אורבני, הבדלי [[מעמדות]] ומתח בין עשירים לעניים, מהומות ו[[מרד|מרידות]], [[מגפה|מגפות]], [[ממשל|שלטון]] כוחני ו[[עריצות|עריץ]] - כל אלו קשורים בטבורם לעיר, והפתרונות להם עדיין בתהליך עיצוב ובחינה.

 

 

כל אלו ורבות אחרות משמשות בד בבד נקודות ציון, מקור לרעיונות חדשים שהגדירו ותחמו תקופות ותרבויות וכולן יחד מהוות חלק ניכר ממארג ההיסטוריה. באור זה קל לטעות ולראות בהיסטוריה את תולדות הערים בלבד, אך רבים מהתהליכים רבי העוצמה בהיסטוריה החלו באזורים שלא הייתה בהם ולו עיר אחת: ההתפשטות ה[[שפות הודו-אירופיות|הינדו-אירופית]]. החורבן שהביאו [[גויי הים]] על אימפריית הסחר הפיניקית ו[[ימי הביניים הקטנים]] שבאו בעקבות חורבן זה. לחץ הפושטים ה[[הונים]] ומפולת הדומינו של [[נדידת עמים|נדודי העמים]] שהחריבו את האימפריה הרומית. ה[[מונגולים]] שכבשו את ה[[האימפריה המונגולית|אימפריה בעלת הרצף היבשתי הגדול ביותר מאז ומעולם]]. יתר על כן - מעצם ההגדרה עיר תלויה לקיומה ב[[עורף חקלאי]] או מסחרי - לרוב שילוב של השניים. התפתחויות בטכניקות של [[חקלאות]], אימוץ גידולים חדשים וזנים חדשים, פתיחת וסכירת נתיבי מסחר שמו כולם חסם מוגדר היטב לעצם אפשרות קיומן של ערים ולמידת שיגשוגן.