גזרות אדריאנוס – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
←‏עליית אדריאנוס וההרעה ביחסיו עם היהודים: ספרטיאנוס הוא כביכול הביוגרף בהיסטוריה אוגוסטה
שורה 42:
עם עלייתו של יורשו של אדריאנוס, [[אנטונינוס פיוס]] לשלטון בשנת 138 חלה הקלה ביחסים עם היהודים ורוב הגזרות בוטלו. בתלמוד מסופר כי הדבר נעשה לאחר ש[[יהודה בן שמוע]] וחבריו נטלו יוזמה והפגינו ברומי{{הערה|"שפעם אחת גזרה מלכות הרשעה שמד על ישראל שלא יעסקו בתורה ושלא ימולו את בניהם ושיחללו שבתות. מה עשה יהודה בן שמוע וחביריו? הלכו ונטלו עצה ממטרוניתא אחת, שכל גדולי רומי מצוין אצלה. אמרה להם: "עמדו והפגינו בלילה." הלכו והפגינו בלילה. אמרו: "אי שמים, לא אחים אנחנו? לא בני אב אחד אנחנו? לא בני אם אחת אנחנו? מה נשתנינו מכל אומה ולשון שאתם גוזרין עלינו גזירות רעות? ובטלום, ואותו היום עשאוהו יום טוב." (בבלי, תענית י"ח א')}}. בתלמוד מסופר כי רבי [[שמעון בר יוחאי]] הלך לעת זקנותו בראש משלחת של חכמי ישראל ל[[רומא]], ובהשתדלותו שם בוטלו האיסורים על ה[[שבת]] וה[[ברית מילה|מילה]] שעדיין נותרו על כנם או נגזרו מחדש{{הערה|{{בבלי|מעילה|יז|ב}}}}.
 
==עיתויין שלעיתוי הגזרות==
[[קובץ:Göttingen-Beschneidungswerkzeuge.02.JPG|שמאל|ממוזער|250px|מוקד החיכוך העיקרי בין התרבות ההלנסטית ליהודית היה ברית המילה. לדידה של התרבות ההלניסטית הטבע היה קדוש ונאסר לפגום בו, ולכן המילה כמו בסירוס נחשבו לחילול הקודש, בעוד שבדת היהודית מצב של ערלות נחשב לחילול קודש. {{ש}}בתמונה סט מכשירים המשמשים לשם ביצוע ברית המילה, תצוגה ב[[מוזיאון]] העיר [[גטינגן]]]]
קיימת מחלוקת לגבי עיתוי האיסור על המילה ועל הקמת העיר האלילית [[איליה קפיטולינה]].
שורה 52:
בהתייחס למקורות יהודיים כמו התוספתא בשבת, שבו נאמר כי הרבה משוכי עורלה מלו בימי בר כוכבא{{הערה|1="המשוך צריך שימול. ר' יהודה אומר: משוך לא ימול, מפני שהוא מסוכן. אמרו לו: הרבה מלו בימי בן כוזיבא, והיו להם בנים ולא מתו.", ([[תוספתא]] שבת, ט"ז ה"ו)}} היו כמו [[יוסף דרנבורג]] שניסו ללמוד כי הגזרה על המילה קדמה למרד, והיו כמו [[צבי גרץ]], שסברו שהדבר נבע מרצון היהודים להמלט מתשלום מס האפליה, "פיסקוס יודאיקוס".
 
[[אוסביוס מקיסריה]], שנולד כ-140 שנה לאחר פרוץ המרד, וצפהצפה על המאורעות מריחוק היסטורי, וקיבל את הדברים מכלי שני, סבר כי העיר איליה קפיטולינה נבנתה בשללאחר המרד כתב: "וכשמרד היהודים שוב פשה וגדל, קיבל [[טורנוסרופוס|רופוס]], נציבה של יהודה, חיל עזר שנשלח לו בידי הקיסר, ונהג עמהם באכזריות, בגלל טירוף דעתם, והכחיד רבבות אנשים, נשים וטף. ואת קרקעותיהם הפקיע במשפט המלחמה. באותם הימים הנהיג את חיל היהודים אדם אחד ושמו בר-כוכבא, פירושו: כוכב, איש רצחן וליסטס, שעלתה בידו מכל מקום לגנוב את דעתם של היהודים כדרך שמתפתים העבדים שיאמינו בו בתוקף מופת כינויו הנ"ל, שירד אליהם ככוכב מן השמים לגאלם מצרותיהם...וכך שממה ירושלים לחלוטין מן העם היהודי ומן תושביה הקדמונים, ונושבה מבני עם נוכרי, '''ואותה עיר רומית שנוסדה לאחר מכן''', נשתנה שמה ונקראה: איליה, לשם הקיסר איליוס אדריאנוס ולכבודו."{{הערה|1=אוסביוס מקיסריה, [[תולדות הכנסייה (אוסביוס)|היסטוריה כנסייתית]], ד, 6-5}}
 
הרב [[יצחק אייזיק הלוי]]{{הערה|1= "דורות הראשונים", כרך ראשון חלק שלישי ע' רפ"ט}}, והחוקר [[גדליה אלון]]{{הערה|1=תולדות היהודים בא"י בתקופת המשנה והתלמוד, ע' 12}}, סוברים בעקבות מקורות אלו ואחרים כי חלק מהגזרות קדמו למרד, והיוו עילה לו.