אספסיאנוס – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
Liadmalone (שיחה | תרומות) ←עלייתו אל כס הקיסרות: אין צורך בלטינית |
Nittai Gallili (שיחה | תרומות) |
||
שורה 57:
אספסיאנוס ובנו [[טיטוס]] הגיעו ל[[יהודה (פרובינקיה)|יהודה]] באביב שנת [[67]] לאחר שתבוסת הנציב הסורי [[קסטיוס גאלוס]] הביאה לסילוקם של הלגיונות הרומים מהארץ, וב[[ירושלים]] כבר הוקם ממשל יהודי עצמאי שאף טבע מטבעות עם הכיתוב "ירושלים הקדושה".
אספסיאנוס הגיע בתחילה אל העיר [[אנטיוכיה]] שב[[סוריה]], שם חבר אל מלך יהודה [[אגריפס השני]] שאהד את הרומאים, ומשם הגיע ל[[עכו]]. עד מהרה נכבשו הערים [[ציפורי (יישוב עתיק)|ציפורי]] ו[[גדר (עיר מקראית)|גדר]], והתברר כי הגנת [[הגליל]] תלויה בהגנת [[מבצר]] [[יודפת (יישוב עתיק)|יודפת]], שהיה החזק שבמבצרי הגליל. על פי ההיסטוריון בן התקופה [[יוסף בן מתתיהו]], שהיה גם מפקדו
עם כיבוש יודפת נפל מפקדה, יוסף בן מתתיהו, בידי אספסיאנוס: "אחד השבויים מבני האצילים, '''יוספוס''' שמו, בשעה שנאסר בשלשלאות, טען בביטחון ובתקיפות-הדעת, כי עוד מעט ואספסיאנוס יתיר את כבליו, אלא שאותה שעה כבר יהיה קיסר"{{הערה|סויטוניוס, שנים-עשר הקיסרים, אספסיאנוס האלוהי, 5.}}. נבואתו של יוסף כבשה את לבו של אספסיאנוס, והוא הותיר אותו בחיים{{הערה|יוסף בן מתתיהו, תולדות מלחמת היהודים עם הרומאים, ספר ג', פרק 8, ט'.}}. יוסף בן מתתיהו המשיך ללוות את אספסיאנוס במסעותיו, והפך למתעד החשוב ביותר של תקופת המרד הגדול.
לאחר נפילת יודפת המשיך אספסיאנוס
אספסיאנוס נע עם צבאו דרומה, והחל בכיבוש אתרים הקרובים לירושלים, בהם העיר גדור ב[[עבר הירדן]], וכן [[יריחו]], [[לוד]], [[יבנה]] ו[[הרי אדום|אדום]], עד אשר בשנת [[68]] הייתה כל הארץ בידי אספסיאנוס, פרט ל[[ירושלים]], [[הרודיון]], [[מצדה]] ו[[מכוור]].
|