טיטוס – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
←‏שובו של טיטוס לרומא: הטריומף אצל דיו קסיוס
שורה 57:
[[קובץ:Titus Augustus Denarius.png|שמאל|ממוזער|250px|[[מטבע]] של טיטוס. בצידו האחד של המטבע דיוקן הקיסר ובצידו השני [[שבוי]] יהודי כורע]]
[[קובץ:Francesco Hayez 017.jpg|שמאל|ממוזער|250px|'החרבת בית המקדש בירושלים' של [[פרנצ'סקו אייץ]], מתאר את החורבן והביזה של בית המקדש השני בידי חיילים רומאים. שמן על קנבס, 1867]]
טיטוס ליווה את אביו, [[אספסיאנוס]], למסעו במזרח בשנת [[67]] כמשנהו בדרגת לגט (Legatus), שם עסק האב בדיכוי [[המרד הגדול]]. בתחילה נלחמו ב[[הגליל|גליל]], שם "הועמד בראש לגיון ולכד את [[טריכיי|טריכאי]] ואת [[גמלא (יישוב עתיק)|גמלא]], ערים מבוצרות מאד בארץ יהודה, ובאחד הקרבות נהרג הסוס תחתיו והוא קפץ על סוס אחר שרוכבו נפל חלל בשעה שנלחם בקרבתו"{{הערה|סויטוניוס, שנים-עשר הקיסרים, טיטוס האלוהי, 4.}}. חזית הגליל, שעליה פיקד [[יוסף בן מתתיהו]], התמוטטה סופית לאחר נפילת מבצר [[יודפתהמצור (יישובעל עתיק)יודפת|נפילת העיר יודפת]], שם נשבה יוסף, אז הפך למתעדה החשוב ביותר של המרידה. לאחר מכן השהה אספסיאנוס את מסעו ל[[ירושלים]] מתוך שהניח כי המלחמות הפנימיות בין היהודים יגרמו לקריסת המרד מבלי שייאלץ להתאמץ ולדכאו. בתקופה זו פגש טיטוס את המלכה היהודייה [[ברניקי]] אשר הייתה לאהובתו. בעת שנפגשו היה טיטוס כבן שלושים, וברניקי מבוגרת ממנו בעשר שנים, אלמנה פעמיים וגרושה פעם נוספת.
 
תוך כדי כך, בשנת [[68]] התאבד הקיסר [[נירון קיסר|נירון]], ובמקומו עלה לשלטון, לראשונה, אציל שאינו מן השושלת היוליו-קלאודית, הוא [[גלבה]]. בשנת [[69]], היא "[[שנת ארבעת הקיסרים]]", שבה התחלפו קיסרים שכל אחד מהם החזיק מעמד אך מספר חודשים, החלו ענייניה הפנימיים של רומא להיות למרכז תשומת לבם של אספסיאנוס וטיטוס, במקום ניהול המלחמה ביהודים. בתחילה שלח אספסיאנוס את טיטוס לברך את [[גלבה]] על עלייתו לשלטון במקום העריץ נירון. בעוד טיטוס בדרכו, הגיעה אליו השמועה על רציחתו של גלבה, והוא סב לאחוריו, וחזר והצטרף אל אביו, יש האומרים שאחד משיקוליו היה געגועיו לברניקי{{הערה|טקיטוס, דברי הימים, ספר 2, פרק 2.}}. לאחר מכן, משראה אספסיאנוס כי המצב המדיני ברומא אינו יציב, וכי הקיסרים אינם מצליחים לשמור על כיסאם, שב אספסיאנוס לרומא ושם הוכתר לקיסר במקומו של [[ויטליוס]], והותיר את טיטוס בראש חילותיו ב[[ממלכת יהודה|יהודה]] על מנת לדכא את המרד.