אורומו (עם) – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
זו הגירסה האחרונה לפני המיזוג |
Mikey641Bot (שיחה | תרומות) מ הסרה של תבנית ויקישיתוף בשורה ללא קישור לוויקישיתוף |
||
שורה 32:
===[[מלחמת האזרחים באתיופיה]]===
בשנת 1973, חוסר שביעות רצונם של בני האורומו באשר למעמדם הוביל להיווצרות [[החזית לשחרור אורומו]] (OLF), שהובילה לתסיסה פוליטית במחוז אורומו. באותה השנה שרר [[רעב המוני|רעב]] כבד שגרם למותם של מעל רבע מיליון בני אדם, לפני שהממשלה הספיקה לנקוט צעדים כנגד האסון. מרבית הקורבנות היו בני האורומו, אמהריים מאזורי וולו, אפארס (Afars) וטיגראינס (Tigrayans), וכתוצאה מכך, התקיימו שביתות והפגנות רבות ב[[אדיס אבבה]]. בפברואר 1974 ממשלת [[היילה סלאסי]] (Haila-Selassie) הוחלפה ב[[חונטה צבאית]] (קבוצת קצינים שהגיעה לשלטון כתוצאה מ[[הפיכה צבאית]]) בשם [[החונטה הצבאית האתיופית|דרג]] שהונהגה על ידי [[מנגיסטו היילה מריאם]]. מאוחר יותר, בשנת 1975 הכריזה הממשלה על [[הלאמה|הלאמת]] האדמות הכפריות, זו נתקלה בהתנגדות מצד הארגונים הקולקטיביסטיים.
בשנת 1991, חונטת הדרג הוחלפה ב[[החזית העממית הדמוקרטית המהפכנית האתיופית|חזית העממית הדמוקרטית המהפכנית האתיופית]] (EPRDF) אשר עמדה לצד "החזית לשחרור אורומו" בשלטון. אולם "[[החזית העממית לשחרור תיגראי]]" (TPLF) שהיוותה ענף ב- EPRDFיצרה את תנועת ה-OPDO בכדי לדחוק את תנועת "החזית לשחרור אורומו" מהשלטון ולבסוף לגרשה מהארץ. על אף ההרס שנגרם לבני האורומו כתוצאה מחיכוכים אלו, תנועת ה-OPDO קידמה את השפה והתרבות של האורומו במהלך שני העשורים האחרונים. כמו כן, תנועת ה-TPLF הביאה להישגים לשוניים ותרבותיים בעם. עם זאת, רוב בני האורומו עדיין אינם מאמינים כי הם בעלי זכויות פוליטיות ורבים תומכים ב"חזית לשחרור אורומו" ובקבוצות אופוזיציה נוספות{{הערה|milikias, 2003: 13-66}}.
===בני האורומו וזכויות האדם===
שורה 42:
==דת==
ה[[נצרות]] אומצה באתיופיה בשנת 340 לספירה על ידי [[ממלכת אקסום]]. אתיופיה הייתה ממלכה מצרית מוקדמת אשר נשארה בשלטון גם בעידן המודרני. כמו כן, ה[[אסלאם]] הגיע מאזור החוף בתקופת ימי הביניים מעבר ל[[מפרץ עדן]], והוביל ליצירת המלחמות האסלאמיות והסולטניות בין הממלכות האדיה (Hadiya), באלי (Bali), פאתאגר (Fatagar), דוארו (Dawaro) ואדל (Adal). ממלכות אלו שלטו והשפיעו על ההיסטוריה של בני האורומו. השפעת מלחמת 30 השנים בין 1529–1559 שנערכה בין בני האורומו, הנוצרים והמוסלמים, פגעה בחוזק הפוליטי של הצדדים. על כן, האמונות הדתיות של אורומו התפתחו בסביבה סוציו-פוליטית זו. במאה ה-19 ובמחצית הראשונה של המאה ה-20, הן המוסלמים ששלטו על אזורים רבים והן האתיופים האורתודוקסים שהחזיקו באזורים אחרים לא אפשרו לפרוטסטנטיים או לקתולים להמיר את דתם{{הערה|Fahlbusch, 1999: 158-159}}.
במפקד האוכלוסייה שנערך ב-2007 באתיופיה אשר כלל את בני האורומו ותושבים אחרים נמצא כי 48.7% מאוכלוסייתה נוצרים, 47.5% מוסלמים ו3.3% מסורתיים. בקרב הנוצרים, האוכלוסייה האורתודוקסית מהווה את חלק הארי(30.5%), לאחריה הפרוטסטנטיים (17.7%) ולבסוף הקתוליים המהווים 0.5% בלבד. הדת המסורתית היא השכיחה ביותר בקרב אוכלוסיית אורומו הדרומית, הנצרות שכיחה יותר במרכזים עירוניים ובסביבתם, ואילו האסלאם שכיח יותר סמוך לגבול סומליה והצפון. כמו כן, דבקות במנהגים מסורתיים וטקסים עודנה נפוצה בקרב בני אורומו רבים ללא קשר לרקע הדתי שלהם. שמו של האלוהים של דת האורומו המסורתית הוא וואק (Waaq), אולם רק כ-3% מאוכלוסיית אורומו ממשיכים להאמין בו, בעיקר אלו החיים באזור בוראנה{{הערה|Encyclopedia Britannica, 2016}}.
שורה 50:
המסמך הקדום ביותר שתועד בהיסטוריה של אורומו היה על ידי נזיר אתיופי בשנת 1593. רישומים אלו מראים כי בני האורומו היו אנשים פסטורליים בתולדותיהם אשר נהגו לשהות יחד. עדריהם החלו להתרחב במהירות והם היו זקוקים ליותר שטחי מרעה, על כן החלו לנדוד בקבוצות קטנות. בתקופה זו לא היו מלכים ובני האורומו בחרו את מנהיגיהם בהתבסס על שיטת גאדה של הממשלה. עד המאה ה-16, הופיעו שתי קונפדרציות אורומיות גדולות: אפרה (Afre) וסאדאקה (Sadaqa). אלו התבססו במקור בחלקים הדרומיים של אתיופיה והחלו לנוע צפונה במאה ה-16, מה שכונה "הגירת אורומה הגדולה"{{הערה|Levine,2014: 78-89}} לדברי ההיסטוריון ריצ'רד פנקהרסט, הגירה זו הייתה קשורה לפשיטות הראשונות בתוך היבשה בקרן אפריקה על ידי אימאם אחמד אבן איברהים. כמו כן, הגירה זו הייתה לאחת התוצאות המשמעותיות של מלחמת ההתשה בין צבאות נוצרים ומוסלמים באזור [[קרן אפריקה]] במאה ה-15 וה-16, בה נהרגו אנשים רבים{{הערה|Pankhurst,1997: 281-283}}.
בני האורומו ושכיניהם האתניים כמו [[אמהרה]], סידאמה (Sidama), אדל וסומלי (Somali) נעו בין שלווה לתחרותיות אלימה לאורך השנים. השנים 1500–1800 התאפיינו בגלים של מלחמות ומאבקים בין נוצרים, מוסלמים ואוכלוסיות פוליתאיסטיות בקרן אפריקה. מאבקים אלו הובילו לפיצול מחדש של האוכלוסיות הגדולות. זאת ועוד, פעילותה של התנועה הצפונית, מזרחית ומערבית של אורומו בשנת 1535 שיקפה את ההרחבה של השטחים הסומאליים. הרחבת סומאליה משטחי אוגדן מערבה לכיוון [[נהר יובה]] הוביל לעימות עם אורומו. הרחבה זו הייתה חלק מה[[ג'יהאד]] הסומלי כאמצעי לשלוט באדמה הפורייה הטובה ביותר ולהרחיב את האסלאם. כתוצאה מכך, הסומליים הצליחו לשלוט בשטחים שבהמשך עברו לחזקת אתיופיה לרבות חופי [[הים האדום]]. התפתחויות גיאו-פוליטיות אלו יצרו ניגוד תחרותי בין אורומו לסומלים בתחרות על משאבי טריטוריה ומים{{הערה|Degu, 2002: 142}}.
על פי רודולף וור, פרופסור להיסטוריה אפריקאית, [[עבדות]] הפכה לדבר כה מרכזי בכלכלה הפוליטית בקרן אפריקה כך שלבני אורומה לא הייתה ברירה אלא להישאב אליה. עבדות הייתה ליסוד מרכזי בסדר החברתי, הפוליטי והכלכלי של הסוואנה הצפונית, אתיופיה והחוף האפריקאי המזרחי במשך כמה מאות שנים. העבדים סווגו לקבוצות על ידי אנשי אמהרה: "האדומים" שהיו בהירי עור ודוברי השפה הכושית ו"השחורים" שהיו כהי עור. העבדים ה"אדומים" היו יקרים יותר וניתן היה לייצא אותם, בעוד שה"שחורים" הוחזקו במקומם ולא נשלחו אל מעבר לים{{הערה|Ware, 2011: 72-74)}}. כמו כן, על פי עדויות נוספות בני האורומו שיעבדו קבוצות אתניות אחרות במאה ה-16 אשר ישבו באזורים שכבשו במהלך מלחמות אכזריות{{הערה|Pankhurst, 1997: 284,423}}.
בעשורים הראשונים של המאה ה-19, התפתחו שלוש מונרכיות של אורומו: אנריה (Enarya), גומה (Goma) וגומא (Guma) (Degu, 2002: 142). האזור המכונה גאלה (Galla-land) שכולל את רוב מרכז ודרום אתיופיה היה שייך באותה תקופה לקבוצות אתניות אחרות. מנהיג אורומו בשם ראס גובאנה הוביל להתפתחות אתיופיה המודרנית ובזכות השילוב המדיני והצבאי שהביא עמו תרם לכיבוש אדמות נוספות והרחיב את גבולות אתיופיה. כמו כן, היחסים הבין שבטיים בקרב בני האורומו כמו גם מערכת היחסים שלהם עם בני אמהרה שמהווים את הקבוצה האתנית השנייה בגודלה, היו מסובכים מאז ומתמיד{{הערה|Levine, 2014}}.
שורה 81:
*Hattenstone, Simon, 6.4.2012. "The Ethiopian town that's home to the world's greatest runners", the guardian, https://www.theguardian.com/sport/2012/apr/06/ethiopian-home-worlds-greatest-runners.
*Maraniss David. 2008. Rome 1960: the Olympics that change the world. New-York: Simon and Schuster.
* Mario I. Aguilar. 1996. "The eagle as messenger, pilgrim and voice: divinatory processes among the Waso Boorana of Kenia" In Journal of religion in Africa. Brill. pp.
*Mohammad Hassen. 2015. The Oromo and the christain kingdom of Ethiopia: 1300-1700. Cambridge University Press.
*Milikias Paulos. 2003. Ethiopia, the TPLF, and the roots of the 2001 political tremor. Marianopolis College: Montreal.
*Ta'a Tesema. 2006. The political economy of an African society in transformation: the case of Macca Oromo. Harrassowitz Verlag: Wiesbaden.
*R. J. Hayword, Hassan Mohammed. 1981. "The Oromo orthographw of shaykh bakri sapalo" In Bulletin of The School of Oriental and African Studies. Cambridge University Press. pp.
*Pankhurst Ritchard. 1997. The Ethiopian Bordelands: Essays in Regional History from Ancient times to the end of the 18th' century. The Red Sea Press.
*Rudolph T. Ware. 2011. The Cambridge world history of slavery. Cambridge University Press.
שורה 93:
2016. Encyclopedia Britannica.
== קישורים חיצוניים ==
* [http://bxabeg.people.wm.edu/Ethiopia.Census%20Portrait.pdf אתיופיה - מדינת מיעוטים]
| |||