איילין ברנן – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
אין תקציר עריכה
מ קישורים פנימיים
שורה 30:
[[פיטר בוגדנוביץ']] שהתלהב מכישרונה לקח אותה לסרטו המפורסם ביותר "[[הצגת הקולנוע האחרונה]]" לתפקיד מלצרית בית הקפה ז'נבה אשר יורשת את בית הקולנוע לאחר מותו של הבעלים סם האריה ([[בן ג'ונסון (שחקן)|בן ג'ונסון]]), על הופעתה בסרט הועמדה ל[[פרס באפט"א]] לשחקנית המשנה הטובה ביותר. שיחקה גם בסרט ההמשך של בוגדנוביץ' "[[טקססוויל]]" שיצאה כ-20 שנה לאחר מכן. הופיעה בתור הגברת ווקר גם בדרמה הספרותית "[[דייזי מילר]]" בבימויו ב-1974.
 
בשנת 1973 השתתפה בקומדיית הפשע הקלאסית "[[העוקץ (סרט)|העוקץ]]" וקיבלה ביקורות אוהדות על תפקידה בתור ביילי העלמה האלימה ואשת סודו של הפושע הארי גונדורף ([[פול ניומן]]), באותה שנה שיחקה בתפקיד גדול יותר לצידם של [[אל פאצ'ינו]] ו[[ג'ין הקמן]] בדרמת הפשע "[[הדחליל (סרט)|הדחליל]]".
ב-1976 זכתה לתפקיד ראשי ראשון בקומדיית המסתורין מבית היוצר של המחזאי [[ניל סיימון]] "[[חמישה בלשים לקינוח]]" בתור טס סקפינגטון.
תפקידה המפורסם ביותר היה בתור [[סרן]] דורין לואיס קצינתה המרשעת של הטוראית ג'ודי בנג'מין ([[גולדי הון]]) בקומדייה הצבאית המצליחה "[[טוראית בנג'מין]]", על הופעת בסרט הועמדה ברנן ל[[פרס אוסקר לשחקנית המשנה הטובה ביותר]], הפסידה את הפרס ל[[מרי סטינבורגן]].