דבורים – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ שוחזר מעריכות של 37.142.174.44 (שיחה) לעריכה האחרונה של Gidip
שורה 67:
 
הביצה המוטלת בקן בוקעת לרוב תוך ימים ספורים. ה[[פגית|זחל]] הבוקע מהביצה ניזון על לחם הדבורים, וזהו מקור המזון היחידי שלו עד שלב הבוגר. הזחל עובר 4-5 התנשלויות ובסופן מגיע לשלב ה[[טרום-גולם]] (prepupa). הטלת הצואה נדחית לרוב עד לשלב הטרום-גולם, על-מנת למנוע את קילקול לחם הדבורים. במינים רבים, ההתפתחות נעצרת בשלב הטרום-גולם, ושלב זה עובר את ה[[דיאפאוזה]] הארוכה (תקופה של חוסר פעילות) עד בוא עונת הפעילות הבאה, אז הוא מתגלם ובוקע החוצה כבוגר. במינים אחרים, ההתפתחות ממשיכה בלי הפסקה עד לשלב הבוגר, והבוגר הוא השלב העובר את הדיאפאוזה.
 
===אופן ההתרבות===
מהביצים המופרות בוקעות פועלות. מהביצים הלא מופרות בוקעים זכרים. תאי הזכרים מכילים רק מערכת [[כרומוזים|כרומוזומים]] אחת. הם [[פלואידיות|הפלואידים]]. לכן שיעור הקירבה בין הפועלות לאב הוא 1. הן קיבלו ממנו את מערכת הכרומוזומים היחידה שלו. הזכרים נוצרו מהכרומוזומים של האם, המלכה, ולא מהאב. הקירבה בין הפועלות היא 75% כי הן קיבלו את מערכת הכרומוזומים היחידה של האב - בה הן זהות (100%) - וחולקות בחצי מהכרומוזומים של האם (50%). לכן הזהות הגנטית ביניהן היא הממוצע, שהוא 75%. לפי תאוריות '''"[[הגן האנוכי]]"''' ו'''[[ברירת שארים|ברירת השארים]]''' שיעור הקירבה הזה הוא שמסביר התנהגות אלטרואיסטית בקרב הפועלת. היא זוכה ליתרון בהפצת הגנים שלה כשהיא מוותרת על פריון אישי ומשקיעה בסיוע לגידול אחיותיה, שזהות לה ב-75%. אם תפתח מנגנון הטלה והולדה, צאצאיה יישאו רק 50% מהגנים שלה. השפעתו של אופן התרבות זה על ברירת השארים וה[[זולתנות (ביולוגיה)|זולתנות]] בקרב הדבורים רבה.{{הערה|[http://thinkil.co.il/texts/m050p003-034/ סוציוביולוגיה - הטבע שבאדם], מאת [[צבי ינאי]], 1981, מחשבות 50-51: עמ' 3}}
 
==ארגון טקסונומי ופילוגנטי==