יזכור – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
תיקוני ניקוד – נראה שניקדו כאן במכונה, היו שגיאות קשות., הגהה
עוד תיקוני ניקוד
שורה 86:
{{ציטוט|אנגלית=|תוכן=
<poem>
יִזְכֹּר עָםעַם יִשְׂרָאֵל אֶת בָּנָיו וּבְנוֹתָיו הַנֶּאֱמָנִים וְהָאַמִּיצִים,
חַיָּלֵי צְבָא הַהֲגָנָה לְיִשׂרָאֵל,
וְכָל לוֹחֲמֵי הַמַּחְתָּרוֹת וַחֲטִיבוֹת הַלּוֹחֲמִים בְּמַעַרְכוֹת הָעָם,
וְאַנְשֵי קְהִלּוֹת הַמּוֹדִיעִין, הַבִּטָּחוֹן, הַמִּשְׁטָרָה וְשֵׁרוּת בָּתֵּי הַסֹּהַר,
אֲשֶׁר חֵרְפוּ נַפְשָׁם בַּמִּלְחָמָה עַל תְּקוּמַת יִשְׂרָאֵל,
וְכָל מִי שֶׁנִּרְצְחוּ בָּאָרֶץ וּמִחוּצָה לָהּ בִּידֵי מְרָצְחִיםמְרַצְּחִים מֵאִרְגּוּנֵי הַטֵרוֹרהַטֵּרוֹר.
 
יִזְכֹּר יִשׂרָאֵל וְיִתְבָּרַךְ בְּזַרְעוֹ וְיֶאֱבַל עַל זִיו הָעֲלוּמִים
וְחֶמְדַת הַגְּבוּרָה וּקְדֻשַּׁת הָרָצוֹן וּמְסִירוּת הַנֶּפֶשהַנֶּפֶשׁ
שֶׁל הַנִּסְפִּים בַּמַּעֲרָכָה הַכְּבֵדָה.
 
שורה 112:
 
נוסח קצר:
{{ציטוט|אנגלית=|תוכן=יִזְכֹּר אֱלוֹהִים אֶת נִשְׁמוֹת אֲחֵינוּ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, חַלְלֵי הַשּוֹאָההַשּׁוֹאָה וְגִבּוֹרֶיהָ, נִשְמוֹתנִשְׁמוֹת שֵש־מֵאוֹתשֵׁש־מֵאוֹת רִבְבוֹת אַלְפֵי יִשְׂרָאֵל, שֶׁהוּמְתוּ וְשֶׁנֶּהֶרְגוּ וְשֶׁנֶּחְנְקוּ וְשֶׁנִּקְבְּרוּ חַיִּים, וְאֶת קְהִלּוֹת הַקֹּדֶשהַקֹּדֶשׁ שֶׁנֶּחְרְבוּ עַל קְדֻשַּׁת הַשֵּׁם.{{ש}}
יִזְכֹּר אֱלוֹהִים אֶת עֲקֵדָתָם עִם עֲקֵדַת שְאַר קְדוֹשֵׁי יִשְׂרָאֵל וְגִבּוֹרָיו מִימֵי עוֹלָם וְיִצְרֹר בִּצְרוֹר הַחַיִּים אֶת נִשְׁמָתָם. הַנֶּאֱהָבִים וְהַנְּעִימִים בְּחַיֵּיהֶם וּבְמוֹתָם לֹא נִפְרָדוּ. יָנוּחוּ בְּשָׁלוֹם עַל מִשְכְּבוֹתָםמִשְׁכְּבוֹתָם וְנֹאמַר אָמֵן.|מקור=}}
 
נוסח ארוך:
{{ציטוט|אנגלית=|תוכן=
יזְכֹּר אֱלוֹהִים אֶת כָּל הַנְּשׁמוֹת שׁלשֶׁל כָּל קְהִלּוֹת בֵּית יִשׂרָאֵל בְּגוֹלַת אֵירוֹפָּה שֶׁהוּעֲלוּ עַל מוֹקֵד בִּשְׁנוֹת הַשּׁוֹאָה תַּ"שׁ-תַּשְׁשׁ–תַּשְׁ"ה. שִׁשָּׁה מִילְיוֹן אֲנָשִׁים וְנָשִׁים, יְלָדִים וִילָדוֹת, בַּחוּרִים וּבְתוּלוֹת, זָקֵן וָטַף, שֶׁנֶּהֶרְגוּ וְשֶׁנִּטְבְּחוּ בְּאַכְזָרִיּוּת אֲיֻמָּה וְנִרְצְחוּ בְּרֶצַח הֲמוֹנִים בִּמְקוֹמוֹת מְגוּרֵיהֶם בֶּעָרִים, בָּעֲיָרוֹת וּבַכְּפָרִים, וְיִתְרָם הוּבְלוּ לְמַחֲנוֹת הָרִכּוּז וְנִסְפּוּ בְּמִיתוֹת מְשֻׁנּוֹת וְנוֹרָאוֹת, וְנִשְׂרְפוּ לְאֵפֶר בְּכִבְשְׁנֵי הָאֵשׁ שׁלשֶׁל מַחֲנוֹת הַהַשְׁמָדָה הָאֲיֻמִּים בְּגֶרְמַנְיָה וּבְפּוֹלִין וּבִשְׁאַר אֲרָצוֹת בִּידֵי עַם הַמְּרַצְּחִים הַגֶּרְמָנִי יַחַד עִם עוֹזְרָיו הָרוֹצְחִים מִשְּׁאַר הָעַמִּים, שֶׁהָיוּ בְּעֵצָה אַחַת לְהַשׁמִיד וְלַהֲרוֹגוְלַהֲרֹג וּלְאַבֵּד אֶת הָעָם הַיְּהוּדִי וְלִמְחוֹת אֶת זֵכֶר הַיַּהֲדוּת וּלְכַלּוֹת כָּל אֲשׁר בְּשֵׁם יִשׂרָאֵל יִקָּרֵא.
אֵל נְקָמוֹת, שׁוֹפֵט הָאָרֶץ, זְכוֹר נָא אֶת נַחֲלֵי הַדָּם שֶׁנִּשְׁפַּךְ כַּמַּיִם, דְּמֵי אָבוֹת וּבָנִים, אִמָּהוֹת וְעוֹלְלֵיהֶן, רַבָּנָן וְתַלְמִידֵיהֶם וְהָשֵׁב גְּמוּל שִׁבְעָתַיִם לְצוֹרְרֵי עַמְּךָעַמֶּךָ. שַׁוְעַת "שְׁמַע יִשְׂרָאֵל" שֶׁזָּעֲקוּ הַלְּקוּחִים לַמָּוֶת, אַל תִּדּוֹם, וְאֶנְקַת הַמְּעֻנִּים תַּעֲלֶה לִפְנֵי כִּסֵּא כְּבוֹדֶךָ, לִנְקֹם, בִּמְהֵרָה בְּיָמֵינוּ לְעֵינֵינוּ, אֶת נִקְמַת דַּם בָּנֶיךָ וּבְנוֹתֶיךָ הַקְּדושׁיםהַקְּדושִׁים וְהַטְּהֹרִים, שֶׁלֹּא זָכוּ לְקֶבֶר יִשְׂרָאֵל, כַּכָּתוּב: כִּי דַּם עֲבָדָיו יִקּוֹם וְנָקָם יָשִׁיב לְצָרָיו, וְכִפֵּר אַדְמָתוֹ עַמּוֹ.
|מקור=}}
 
בשנות החמישים של המאה ה-20 כתב [[אבא קובנר]] נוסח של "יזכור ליום הזיכרון לשואה ולמרד":{{הערה|[http://www.chagim.org.il/oldsite/shoa2.html יום הזיכרון לשואה ולגבורה] באתר "שיטים" - מכון החגים }}
{{ציטוט|אנגלית=|תוכן=
<poem>
נזכור את אחינואחֵינו ואחיתינוואחיותינו, את בתי העיר ואת בתי הכפר ,
את רחובות העיירההעייָרה שסאנו כנהרות
ואת הפונדק הבודד עליעֲלֵי אורחאורַח
את הישיש בקלסתרבִּקלסתר פניו
את האם בסודרהבסוּדָרָהּ
את הנַערה בצַמותיה
את הנערה בצמותיה
את הטף
את אלפי קהילות ישראל על משפחותמשפְּחות האדם
את כל עדתעֲדַת היהודים
אשר הוכרעה לטבח על אדמת אירופה מידי הכורתהכּוֹרֵת הנאצי
את האיש שזעק פתאום ובזעקתו מת .
את האשההאישה שחבקה את תינוקה אל ליבהלבה וזרועותיהוּזרועותיה צנחו
את התינוק שאצבעותיושאצבְּעותיו מגששות אל פיטמתפטמת האם והיא כחולה וצוננת .
את הרגליים
את הרגליים שביקשו מפלט ולא היה מנוס עוד .
ואת שקפצו ידיהם לאגרוף
האגרוף שחפן את הברזל
הברזל שהיה לנשק החזוןהֶחָזון, היאושהייאוש והמרד
והם ברי הלבב
והם פקוחי העיניים
והם שהשליכו נפשם מנגד וידם קצרהקָצְרָה מלהושיעמִלהושיע .
נזכור את היום .
את היום בצהריו בצָהֳרָיו.
את השמש שעלתה על מוקד הדמים
את השמים שעמדו גבוהים ומחרישיםומחֲרישים
נזכור את תליתִלי האפרהָאֵפֶר אשר מתחת לגנים הפורחים .
יזכור החי את מתיו
כי הנה הם מנגד לנו
הנה ניבטותניבָּטות עיניים סביבסָביב סביבסָביב
ואלואַל דומידֳּמִי, אלאַל דומידומִי לנו עדי יהיו חיינו ראויים לזכרם .
</poem>
|מקור=}}
}}
 
==לקריאה נוספת==