שיקום (רפואה) – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ תיקון nowiki
Matanyabot (שיחה | תרומות)
מ בוט החלפות: {{ס:\1|
שורה 4:
 
==גישות שיקומיות בעבר לעומת גישות שיקומיות כיום==
החוקר פלדג'ר{{הערה|Pledger, C. (2003). Discourse on disability and rehabilitation issues: Opportunities for psychology. ''The American Psychologist'', Vol. 58, Iss. 4; pg. 279}} משווה בין ה[[פרדיגמה|פרדיגמות]] הישנות לעומת הפרדיגמות החדשות בהתייחסות לנכות. הפרדיגמה הישנה ידועה כ{{ה[[המודל הרפואי|מודל הרפואי}}]], שעל פיו הדגש הוא על ה[[פתולוגיה]], על המגבלה ועל ליקויי הנכה. לעומת זאת, הפרדיגמה החדשה מדגישה את האינטראקציה הדינאמית הקיימת בין המשתנים הסביבתיים ולבין המאפיינים האינדיבידואליים של הנכה וכיצד אינטראקציה זו משפיעה על חווית הנכות.
 
החוקרים מאקי וריגר{{הערה|שם=מאקי|Maki, D. B., & Riggar, T. F. (1997). Rehabilitation counseling: Profession and Practice. ''Rehabilitation Counseling: Concepts and Paradigms'' (Maki and Rigger), pp. 3-31. New York: Springer}} מציינים את ההבדלים המרכזיים בין הגישות הטיפוליות שהיו נהוגות בעבר לעומת הגישות העכשוויות: בעבר, כחלק מהתפיסה "הישנה", הקפידו על הפרדת בעלי מוגבלויות מהחברה ואיכלוסם במוסדות נפרדים; זאת לעומת הגישות הנוכחיות, אשר דוגלות בשילוב בקהילה (למשל: סביבה של [[דיור מוגן]]). כיום נוטות התוכניות השיקומיות יותר ליישום גישה של פתרון בעיות בהקשר סביבתי. כמו כן, המוטיבציה לשיקום בעבר, לפני שהתפתחו תנועות חברתיות לקידום בעלי המוגבלות, הייתה כי יש לספק את השירות השיקומי מתוך נדבה. זאת לעומת ההבנה המוסרית שזוהי זכות בסיסית של הנכה. במישור התעסוקתי, ההכשרה המקצועית בעבר הייתה נפרדת, ואילו כיום הדגש הוא על שילוב תעסוקתי בקהילה.