|
==היסטוריה==
באזור העיר נתגלו שרידים ארכאולוגיים מ[[תקופת האבן החדשה]] ובהמשך מתקופת [[הממלכה התראקית]]. השטח נכבש על ידי [[האימפריה הרומית המערבית]] ב{{[[המאה ה-1|מאה ה-1}}]], ובמקום שבו שוכנת העיר המודרנית הוקמה [[מצודה]] בשם "נובֶה", כחלק משרשרת מצודות שהקימו הרומאים לאורך הדנובה{{הערה|שם=קרן|קרן צבי, [http://www.thebulgarianjews.org.il/_Uploads/dbsAttachedFiles/BulgJewsHeb.pdf "יהודי בולגריה, מבוא היסטורי קצר"], באתר "כולנו בולגרים", אתר הבית של יהודי בולגריה .}}. בהמשך עבר האזור לחזקת [[האימפריה הביזאנטית]]. היישוב נחרב ב{{[[המאה ה-7|מאה ה-7}}]], והוא מתועד שוב, בשם '''סיסטובו''' בכתבים עות'מאניים מ[[המאה ה-15]]. העיר הפכה לעיר הנמל המרכזית של צפון בולגריה ונותרה במעמד זה עד אמצע [[המאה ה-19]], עת הוקם הנמל בעיר [[רוסה]]. באוגוסט [[1791]] נחתם בסבישטוב, "חוזה סיסטובה" אשר סיים את [[המלחמה העות'מאנית-אוסטרית (1787-1791)]] וקבע את הגבולות בין שתי הישויות. ב-[[1810]] נכבשה העיר בידי כוחות [[האימפריה הרוסית]], הועלתה באש ונחרבה עד היסוד; פעולות השיקום והחזרת הנמל לפעילות מלאה נמשכו 25 שנים. ביולי [[1877]], במהלך [[המלחמה העות'מאנית-רוסית (1877–1878)]] חצה צבא הדנובה של האימפריה הרוסית את נהר הדנובה בסמוך לעיר והיא הייתה העיר הראשונה בבולגריה ששוחררה מעול העות'מאנים{{הערה| Bruce Menning, '''Bayonets before Bullets: The Imperial Russian Army, 1861–1914''', Indiana University Press, 2000, page 57.}}. ב-[[4 במרץ]] [[1977]] אירעה רעידת אדמה חזקה באזור רומניה וגם העיר סבישטוב ספגה נזקי תשתית רבים וכ-100 הרוגים.
בעיר סבישטוב נולדו ה[[גנרל]]ים [[פנטליי קיסלוב]], גיבור [[קרב טורטוקאיה]] מ[[מלחמת העולם הראשונה]] ו[[דימיטר גשוב]] [[מפקד (תפקיד)|מפקד]] [[קרב דויראן הראשון]] ממלחמה זו.
==הקהילה היהודית==
{{ערך מורחב|יהדות בולגריה}}
באמצע [[המאה ה-18]] נוסדה בעיר קהילת [[פליט]]ים [[יהודים]] קטנה, במקביל לנסיגת כוחה של [[האימפריה העות'מאנית]] והפיכתו של אזור צפון בולגריה לזירת קרב מול [[ממלכת הבסבורג]] ובהמשך [[האימפריה האוסטרית]]. הצי הוונציאני הגביל את המסחר העות'מאני ב{{ה[[הים התיכון|ים התיכון}}]] ופגע בכלכלתם של [[יהודי בולגריה]] שרבים מהם היו [[סוחר]]ים. כך עלתה חשיבותן של ערי הנמל לאורך הדנובה, ומשפחות סוחרים יהודים [[הגירה|היגרו]] לעיר סבישטוב מ[[וידין|ווידין]] ומ[[ניקופול (בולגריה)|ניקופול]] והקימו קהילה קטנה{{הערה|[[חיים קשלס]], '''דורות הראשונים''', בתוך אנציקלופדיה של גלויות-יהדות בולגריה, ירושלים: 1967, עמ' 49.}}. ה[[קונסול דיפלומטי|קונסול]] האוסטרי לעיר [[רוסצ'וק]], אשר ביקר בסבישטוב ב-[[1852]], ציין כי בעיר ישנם 75 יהודים בני [[יהדות ספרד]]{{הערה|חיים קשלס, דורות הראשונים, עמוד 155.}}.
כאמור, סבישטוב הייתה העיר הראשונה שכבשו הרוסים עם חציית הדנובה בראשית המלחמה העות'מאנית-רוסית; בני הקהילה היהודית הותקפו על ידי האוכלוסייה המקומית הנוצרית והחיילים הרוסים, ולמעשה נטשו לחלוטין את העיר בראשית [[1878]]. היהודים חזרו להתיישב בעיר בעידן ה[[סובלנות|פתיחות]] היחסית של [[אלכסנדר בטנברג, נסיך בולגריה|הנסיך בטנברג]] וייסדו קהילה עם מוסדות חינוך ותרבות משלה ובכלל זה להקת תיאטרון של תלמידי בית הספר היהודי בעיר{{הערה|[[אלברט מיכאל]], '''היהודים באמנות''', בתוך: אנציקלופדיה של גלויות, יהדות בולגריה, ירושלים, 1967, עמוד 759.}}. מסמכי ממשל בולגריים מ-[[1894]] מתעדים ביקור מפקחים מטעם משרד החינוך הבולגרי בבית הספר היהודי היסודי בעיר{{הערה|חיים קשלס, דורות הראשונים, עמוד 76.}}. ההתעוררות ה[[ציונות|ציונית]] של יהודי בולגריה לא פסחה על קהילת סבישטוב ובשנת [[1898]] פעל בעיר ארגון ציוני{{הערה|חיים קשלס, דורות הראשונים, עמוד 136.}}.
|
