ארבעת הספרים על אודות האדריכלות – הבדלי גרסאות

מאז ביקורו הראשון ברומא נהג פלאדיו לסקור בניינים רומיים חרבים, למדוד ולשרטט את שרידיהם. הוא גם ניסה כוחו בשחזור תוכניתם ומבנה העל, בהוספת עיטורים שלא מצא עדות לקיומם, והרשה לעצמו דברי ביקורת על דעות של אנשים אחרים בדבר זיהוי המבנה ושחזור תוכניתו . "ארבעת הספרים" הוא במידה רבה ספר מקצועי לאדריכל. גם אם היה בו הרצון לשוות לספר את האופי הלמדני, ההומניסטי, הרי שפרט לאזכורים היסטוריים אחדים ([[הרודוטוס]], [[יוליוס קיסר]], [[טקיטוס]]) , החיבור הוא טכני למדי.

ויטרוביוס כתב בספרו כי על האדריכל לא רק לבנות אלא גם לכתוב אודות הבניינים שבנה. הספר השני עוסק בבנייה הפרטית ועוסק במבנים הפרטיים - וילות וארמונות - שהקים פלאדיו בעצמו הלא הן [[הווילות הפלדיאניות בוונטו]]. הטקסט והאיורים נכתבו אפוא ברוח המלצתו של ויטרוביוס. הספר השני איננו רק [[תיק עבודות|תיק העבודות]] של פלאדיו, במילה ובשרטוט, אלא שהוא מבטא את התפיסה שלו כמתכנן ומעצב. מספר עקרונות הן ברוח פועלו של ויטרוביוס, כמו הצורך להתאים את הבית לצרכיו ולמעמדו של בעליו. או ההשוואה בין בניין לבין גוף האדם. כשם שיש בין אבריו של אדם הפונים החוצה, גלויים לעין כל מפאת יופיים, ויש אחרים המוסתרים בתוך גופו, מפאת המבוכה שהם עלולים לגרום, כך בבניין יש חדרים וחלקים אחרים שהם לראווה כמו קומת מגורי האדון (piano nobile) , ואחרים - כמו מטבח ושירותים שיש להצניעם במרתף. גם עניינים אחרים הם חלק מתפיסתו התכנונית, והוא דן בצורך להתאים את גודל החדרים השונים לתפקיד שהם ממלאים; לעומת זאת הדגש הרב לשימוש בסימטריה דו-צדדית בתוכנית ובחזיתות עולה בבירור מן האיורים הרבים.