זואיקאקו – הבדלי גרסאות

'''זואיקאקו''' (''Zuikaku'' 瑞鶴; [[יפנית|מילולית]]: "עגור בר מזל") הייתה [[נושאת מטוסים]] של [[הצי הקיסרי היפני]] מ[[סדרה (אונייה)|סדרת]] [[נושאות המטוסים מסדרת שוקאקו]]. זואיקאקו השתתפה ב{{ה[[ההתקפה על פרל הארבור|התקפה על פרל הארבור}}]], ובכך תרמה לכניסת [[ארצות הברית]] ל{{ה[[המערכה באסיה ובאוקיינוס השקט|מערכה באסיה ובאוקיינוס השקט}}]]. זואיקאקו השתתפה במספר קרבות חשובים נוספים, ולבסוף טובעה ב[[קרב מפרץ לייטה#קרב כף אנגאניו|קרב כף אנגאניו]].

עם היכנסה לשירות פעיל בספטמבר 1941, הוצבה זואיקאקו ב"פלגת נושאות המטוסים החמישית," ביחד עם נושאת המטוסים [[שוקאקו]] - אוניית האחות שלה. ב-26 בנובמבר, היא יצאה מהאי [[איטורופ]] שב{{ה[[האיים הקוריליים|איים הקוריליים}}]] בדרכה ל[[פרל הארבור]], כשעל סיפונה 15 [[מטוס קרב|מטוסי קרב]] מדגם [[A6M זירו]], 27 [[מפציץ צלילה|מפציצי צלילה]] מדגם [[אאיצ'י D3A|אאיצ'י D3A "ואל"]] ו-27 [[מפציץ טורפדו|מפציצי טורפדו]] מדגם [[נקג'ימה B5N|נקג'ימה B5N "קייט"]]. ב-[[7 בדצמבר]], המריא מסיפונה גל התקיפה הראשון שיצא לתקוף את בסיס [[הצי האמריקאי]] בפרל הארבור. גל זה כלל 25 מפציצי צלילה שתקפו את בסיס חיל האוויר "וילר," וחמישה מטוסי "זירו," שתקפו בסיס אווירי ב[[קאנאוהה]]. בגל השני ששוגר מזואיקאקו יצאו 27 מפציצי טורפדו לבסיס חיל האוויר "שדה היקאם," ו-17 מפציצי צלילה שתקפו את [[אוניית מערכה|אוניות המערכה]] "קליפורניה" ו"מרילנד."

מטוסיה של זואיקאקו אף השתתפו בתקיפת בסיסי [[בעלות הברית]] באי [[גינאה החדשה]], ב-21-20 בינואר 1942, ואף השתתפו ב{{ה[[הפשיטה באוקיינוס ההודי|פשיטה באוקיינוס ההודי}}]], באפריל 1942, שם הטביעו את [[אה"מ הרמס (95)]].

במהלך שנת 1943, המשיכה זאיקאקו לקחת חלק בקרבות ימיים כנגד הצי האמריקאי. בפברואר, סיפקה זאיקאקו חיפוי על הכוחות היפניים הנסוגים מ[[גוודלקנל]]. במאי, היא תוכננה להיות חלק משייטת שתפקידה היה לתקוף את האי אטו שב{{ה[[האיים האלאוטיים|איים האלאוטיים}}]], אך בשל ניצחון הצי האמריקאי בקרב שהתרחש שם ב-29 במאי, בוטלה מתקפה זו. מאוחר יותר בשנת 1943, הוצבה זואיקאקו ב[[לגונת טרוק]], והשתתפה בתקיפת הכוחות האמריקאיים ב[[איי מרשל]].

באוקטובר 1944, השתתפה זואיקאקו במבצע "שו 1" כ[[אוניית דגל|אוניית הדגל]] של "הכוח הצפוני" של תת-אדמירל [[ג'יסאבורו אוזאווה]]. תפקיד הכוח היה לפתות את "הצי השלישי" האמריקאי, שהתרכז סביב האי [[לייטה]] שב{{ה[[הפיליפינים|פיליפינים}}]], ובכך לאפשר שייטת יפנית אחרת לתקוף את הכוחות האמריקאים שנחתו על האי. ב-25 באוקטובר, השתתפה זואיקאקו בקרב כף אנגאניו, בו שיגרה את כל מטוסיה כנגד הצי השלישי, אך בשל נחיתותם המספרית, לא צלחה ההתקפה ורובם הופלו. במהלך הקרב, היוותה זואיקאקו מטרה מועדפת לטייסים האמריקאים, והיא ספגה תשע פגיעות פצצה ושבע פגיעות טורפדו, דבר שגרם לנטייה מסוכנת של נושאת המטוסים. בשעה 13:58 ניתנה הפקודה לנטוש את האונייה, ואוזאווה העביר את דגלו ל[[סיירת קלה|סיירת הקלה]] "אויודו." נושאת המטוסים התהפכה בהדרגה, עד שטבעה בשעה 14:14, שעל סיפונה רב החובל אדמירל-משנה טקאו קאיזוקה ו-842 קצינים ואנשי צוות. 862 השורדים נאספו על ידי המשחתות "וָקטְסוקי" ו"קוּוה."