עדים זוממים – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
שורה 38:
==="כאשר 'זמם' ולא כאשר 'עשה' "===
תנאי מיוחד נאמר בדין זה, שכאשר גזר הדין התבצע כבר - אין מענישים את העד.{{הערה|[[תלמוד בבלי]], [[מסכת מכות]], [[S:מכות ה ב|דף ה', ב']].}} לדעת ה[[רמב"ם]] הדברים אמורים לגבי [[דיני נפשות|עונש מוות]] דווקא, ואילו בעונש מלקות או חיוב ממוני העדים ייענשו אף אם התבצע גזר הדין{{הערה|{{רמב"ם|שופטים|עדות|כ|ב}}.}}. גם כאשר גזר הדין לא ניתן עדיין בעקבות עדותם של העדים הזוממים - אין הם נהרגים.{{הערה|{{משנה|מכות|א|ו}}.}} לעומת זאת לדעת [[הריטב"א]] גם בממון וגם במלקות, אם כבר התבצע גזר הדין העדים לא יענשו.{{הערה|חידושי הריטב"א, מסכת מכות דף ה עמוד ב.}}
===
* העדים נכנסים להגדרה של 'עדים זוממים' רק בהזמה ("עימנו הייתם"), ולא בכל סוג של הכחשה (כמו "בא הרוג ברגליו" שזה ודאי מראה שהעדים שיקרו אך אין זו הזמה אלא הכחשה).
* אם לא כל כת העדים הוזמה, אלא רק חלקה, ה[[עדות]] נפסלת (אפילו נשארו שני עדים שלא הוזמו), שכן "עדות שבטלה מקצתה - בטלה כולה", אבל אין אף לאחד מהעדים דין עד זומם, עד שיוזמו כל העדים בכת.{{הערה|{{תלמוד בבלי|מכות|ה|ב}}.}}
| |||