פולק מאנז'ו – הבדלי גרסאות

'''פֿוּלְק החמישי ממאַנז'וּ''' (ב[[צרפתית]]: '''Foulque V d'Anjou'''; נולד ב-[[1089]] או [[1092]], מת ב-[[13 בנובמבר]] [[1143]]), ידוע גם כ'''פולק הצעיר''', היה רוזן [[אנז'ו]] משנת [[1109]] ועד [[1129]], ומלך [[ממלכת ירושלים]] משנת [[1131]] ועד למותו.

ההתנגשות הראשונה בין צבאות הנוצרים לצבאו של זנגי אירעה בשנת [[1137]] כאשר הטיל זנגי מצור על מבצר קרין הצלבני. פולק וצבאו נחפזו לעזרת הנצורים אך ספגו מפלה קשה: פולק נכנע אך הורשה לשוב לירושלים. זמן קצר לאחר מכן פנו אל פולק שליטי דמשק, אשר חששו גם הם מכיבושיו של זנגי. הדמשקאים איחדו כוחות עם הצלבנים מול איומיו של זנגי והצליחו למנוע את כיבוש העיר ואת החדירה המוסלמית אל צפון ממלכת ירושלים. בתמורה לעזרה שהגיש לשליטי דמשק קיבל פולק לידיו את השליטה בעיר [[בניאס (אתר ארכאולוגי)|בניאס]], עיר מבוצרת שהבטיחה את השקט בגזרה הצפונית.

גם גבולה הדרומי של הממלכה חוזק בידי פולק. משרתו ועושה דברו פאגאנוס בנה את [[מצודת כרכ]] ("קיר מואב") לדרומה של העיר [[עמאן]] (בתחומי [[ירדן]] של ימינו). מבצר כרכ היה הראשון בסדרת מבצרים שאת הקמתם יזם פולק ושמוקמו לאורך "דרך עולי הרגל", שקישרה בין סוריה למצרים והובילה הלאה ל[[מכה]]. מערך מבצרים זה נועד להרתיע את המצרים מלקטוע את הרצף הטריטוריאלי של ממלכת ירושלים ומלסכן את שליטתה בחופי הים האדום, וכן למנוע קשר בין מצרים לסוריה, שיכול היה לשרת את האינטרסים המוסלמיים. בין המבצרים שנבנו ניתן למנות את מבצר [[מונראל]] ([[שובכ]]), טפילה ואילת ("[[אי האלמוגים]]"). נוכחות מוסלמית נוספת שהטרידה את מנוחתה של ממלכת ירושלים בתקופתו של פולק הייתה העיר המצרית אשקלון. לצורך מניעת התקפה מצרית מאזור זה נבנו המבצרים [[איבלין]] ([[יבנה]]), [[מבצר בלאנשגארד|בלאנשגארד]] ([[תל צפית]]) ו[[בית גוברין (עיר קדומה)|בית גוברין]]. לאחר כיבושה של אשקלון בידי הצלבנים בשנת [[1153]] ירדה חשיבותם של מבצרים אלו.