חוות כנרת – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
Matanyabot (שיחה | תרומות) מ בוט החלפות: \1-\2 |
מ הוספת קישור ל2 בנובמבר |
||
שורה 16:
בשנת [[1912]], לאחר שהייה ב[[חדרה]] ובגליל, הובאו לחווה על ידי [[שמואל יבנאלי]] קבוצת משפחות יהודיות מתימן שכונו בשם "[[תימני כנרת]]". המשפחות חיו בתנאים גרועים, אך המשיכו להתגורר במקום למרות הקשיים.
בשנת 1912 החווה עברה לקבוצת עולים מ[[ארצות הברית]] בראשות [[אליעזר יפה]], שנקראה "האיכר הצעיר", קבוצה זאת התפרקה. בשנת 1913 עמדה החווה לקרוס כלכלית, לצורך הצלת החווה הזעיק רופין מ[[כפר אוריה]] את בן ציון ישראלי וחבורתו. קבוצה זאת הגיעה לחווה ב-[[2 בנובמבר]] 1913 וייסדה בה את [[כנרת (קבוצה)|קבוצת כנרת]]. ביניהם היו [[אהרון דוד גורדון|א.ד. גורדון]], [[בן-ציון ישראלי]] ו[[יוסף זלצמן]].{{הערה|מרדכי נאור, "כנרת - החווה והחצר - מערש ההתיישבות לאתר שימור", עמ' 22}}
בשנות [[מלחמת העולם הראשונה]], השלטון הטורקי גרש יהודים רבים מ[[הגליל]], וחלקם הגיעו לאזור החווה. הם עבדו בעבודות ציבוריות, בין היתר בבנייה ובסלילת [[כביש טבריה-צמח]], שהיוו יסוד מקדים להקמת חברת "[[סולל בונה]]". עקב הרעב בארץ, יזמו [[מאיר רוטברג]] וברל כצנלסון איסוף תבואה בצריף מיוחד בחווה, חלוקתו לצרכנים ומכירת עודפים ל[[הסתדרות פועלי יהודה]] ברווח נמוך. צריף זה היתווה את הדרך לפיתוח רשת קמעונות לפועלים בשם "[[המשביר המרכזי|המשביר]]" שהחל לפעול ליד דגניה. בשנת [[1919]] נעשה ניסיון ליצור בחווה קבוצה גדולה בשם "קבוצת השישים", מאיחוד בין חברי הקבוצה הקיימת לבין הפועלים שעבדו מחוצה לה. כשנתיים לאחר מכן עזבו מרביתם למען ייסוד [[עין חרוד]], שהיה הקיבוץ הראשון שהוקם במתכונת "הקבוצה הגדולה".
| |||