פנסיון פינס – הבדלי גרסאות

{{ציטוט|תוכן=בפנסיון של הפינסים לראשונה בחיי, אני בעמדת תצפית שלא תסולא בפז, המספקת מידע ישיר על העולם היהודי הרחב בהרחבה בשל הבינלאומיות שלו- מזה שמוכר לי,שבפועל היה מוגבל לגבעות מונפרטו. מר פינס האדיב שדיבר בכמה שפות ( אם כי לא באופן מושלם ) זיהה את מוצאם של האנשים שנכנסו ופנה אליהם בשפה המתאימה. הוא כמעט ולא טעה. התרשמתי ואף הגבתי על שני כרכים גדולים שבהם הביעו לקוחותיו את דעותיהם, בשפות רבות-לא רק לגבי האוכל, אלא גם לגבי אישיותו של בעל הפנסיון. מצאתי שם שמות מפורסמים שזיהיתי באמצעות העיתונות היהודית ועל פי תחומי עיסוקיהם. גם אלו שלא היו שומרי מצוות ולא אכלו כשר, כאשר הגיעו לרומא היו מופיעים, ולא לזמן קצר, אצל פינס כחלק מתוכנית הביקור שלהם.|מקור=מתוך ספרו של אוגוסטו ס'גרה Memories of jewish" life"|אנגלית=|מרכאות=כן}}על האווירה המיוחדת ששררה במקום בשבתות מספר סג'רה:{{ציטוט|תוכן=בהמשך השבוע הלקוחות היו מעטים, אולם חדר האוכל היה מתמלא בערב שבת ובשבת בצהריים. בשבת אחר הצהריים היית התמיד סעודה אישית, שאליה אנו התלמידים היינו מוזמנים באופן טבעי ולקחנו בה חלק בשמחה. יש לומר למען האמת- לא רק בשל האוכל והמנות האחרונות המתוקות שהוגשו בסוף הארוחה אלא בשל השירים היפיפים שנוגנו אחד אחרי השני עד לצלילים הראשונים של השקיעה, רגע אחרי ההבדלה. הם היו שירים עתיקים, מסורתיים אך אני שמעתים שם בפעם הראשונה. ההגייה הייתה בעיקר אשכנזית, והיה בהם להביא לי את ההד של התקוות והייסורים העתיקים של יהודי מזרח אירופה.|מקור=מתוך ספרו של אוגוסטו סג'רה Memories of jewish life|אנגלית=|מרכאות=כן}}

 

 

 

[[קובץ:פינס חופשה משפחתית.jpg|ממוזער|משפחת פינס בחופשה בגרמניה]]

 

{{ציטוט|תוכן=כבוד א. פינס! התארחתי בתור מהגר, פליט, הלוואי שאבקרך בתור תייר!|מקור=רומא 9.5.1940 יצחק אייזיק צלאל לודז'-פולין ההקדשה האחרונה בספר המבקרים היא מפורים תש"א, 13 במרץ 1941. [תרגום מגרמנית]|אנגלית=|מרכאות=כן}}