לואי השישה עשר, מלך צרפת – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
Matanyabot (שיחה | תרומות) מ בוט החלפות: \1אספ\2 |
|||
שורה 72:
== התעוררות המהפכה הצרפתית ==
התסיסה החברתית והמשבר הכלכלי הביא לפריצתה של המהפכה הצרפתית ב-[[1789]]. הסיבות למשבר שהביא למהפכה הצרפתית היו המערכת הכלכלית המיושנת, שיטת משטר המבוססת על פריבליגיות של מעמד האצולה והכמורה, שחיקתו של המעמד השלישי, וסדרת מלחמות כושלות שניהלה צרפת. כל אלה הביאו את המלוכה הצרפתית למצב שבו לא יכלה לגייס כספים כדי לקיים את התחייבותיה. לואי ה-16 ביקש לשנות את מצבה של צרפת, והחליט על הטלת [[מסים]] חדשים שהפעם ייגבו גם ממעמד ה[[אצולה]], שעד כה נהנה מפטור ממיסים. שר האוצר שלו [[ז'אק נקר]] היה זה שהציע להטיל מסים על האצילים, ועל אף שלואי תמך בכך, ההצעה לא עברה בשל התנגדות עזה מקרב האצילים, והבעיות הכלכליות והחברתיות בצרפת רק הלכו והחריפו. מבין הרפורמות שביקש לואי ה-16 לבצע היה שיפור מעמדם של הפרוטסנטים ושל היהודים, אשר היו מופלים לרעה בצרפת. הדבר הביא לחיכוכים בין המלוכה לאצולה, היות שהאחרונה סברה שהמלך חורג מסמכותו ושוכח את מקומו ואת מעמדה של האצולה. מתוך הרצון למנוע מהמלך להרע את מצבם, הטילו חברי האצולה וטו על החלטותיו שנועדו לשפר את מצבה של צרפת ולהביא לרפורמות מרחיקות לכת, ביניהם שיפור המעמד השלישי.
ישנם היסטוריונים הטוענים שלמעשה היו אלה בני מעמד האצולה אשר יזמו את המחאה נגד המלוכה ב-1788, מחאה אשר הביאה בסופו של דבר לאירועי המהפכה בשנת 1789, לרציחתם של רבים מבני מעמד האצולה ולחיסולם של בני משפחת המלוכה{{הערה|1=[[Elizabeth Eisenstein]] בתוך: עמוס הופמן, "מהפכה של הרוח"}}. בעוד שמעמד האצולה סירב להחלטות המלך להטיל עליו מסים, הלכה וגברה אי הנחת של הציבור בגלל אי יכולתו של המלך לעמוד מול האצולה ולכפות רפורמות חדשות. לואי ה-16 היה אמנם אדם נוח לבריות, אהב את משפחתו ונחשב לאדם בעל רצון טוב באופן כללי, אך התאמתו למלוכה הייתה מוטלת בספק. הוא זכה לחינוך מקיף, קרא לטינית, היה בעל ידע במתמטיקה, התענייין בחידושים מדעיים וברפורמות בתחום החקלאות והתעשייה, ואף היה בקיא בעיקרי הנאורות. אך למרות על המעלות הללו, עצם ניהול המדינה לא עניין אותו. הוא נטה להשתעמם בדיונים ואף להירדם בישיבות שעסקו בנושאים החשובים היותר, ומשום כך הייתה לו תדמית של בטלן ורופס, קשה החלטה וחסר חוט שדרה. מכיוון שהיה נתון להשפעתם המתחלפת של יועציו, סבלה מדיניותו משינויים רבים, והדבר רק הגביר את תחושת אי היציבות ואת חוסר האמון בו. הוא נטה להחליף שרי אוצר לעתים קרובות, ברגע שהמדיניות שעיצבו נתקלה בקושי{{הערה|שם=הופמן}}.
| |||