לואי השישה עשר, מלך צרפת – הבדלי גרסאות

לואי ה-16 היה מודע למצבה הכלכלי של צרפת וביקש להעביר רפורמות אשר ישנו דברים מהיסוד. בין היתר הוא החליט על הטלת [[מסים]] חדשים אשר ייגבו גם ממעמד ה[[אצולה]], שעד כה נהנה מפטור ממיסים. שר האוצר שלו [[ז'אק נקר]] הציע להטיל מסים על האצילים, ועל אף שלואי תמך בכך, ההצעה לא עברה בשל התנגדות עזה מקרב מעמד האצולה, אשר ראו בהצעה זו פגיעה בזכויות היתר שלהם. הבעיות הכלכליות והחברתיות בצרפת רק הלכו והחריפו, אולם ללא תמיכה ברפורמות שביקש לואי ה-16 לעשות, לא היה ניתן לשנות דבר. מבין הרפורמות שביקש לואי ה-16 לבצע היה שיפור מעמדם של הפרוטסנטים ושל היהודים, אשר היו מופלים לרעה בצרפת. את המלאכה הוא הטיל על השר כרטיין גיום דה מלזרב, אשר החזיק בתפקיד של היועץ המשפטי של הפרלמנט בפריז. ב-1775 הוא נקרא על ידי לואי ה-16 לנהל את חצר המלוכה, ובמסגרת תפקידו הוא טיפל במתן זכויות אזרחיות לפרוטסטנטים, והנהיג רפורמות בבתי הסוהר. ב-1788 כינס מלזרב צוות של משפטנים והזמין את מנהיגי הקהילות היהודיות. הרפורמה שנועדה לשפר את מעמד היהודים בצרפת לא יצאה לפועל בשל פרוץ המהפכה הצרפתית {{הערה|1=בתוך: לאה לשם, "שנאת ישראל והאנטישמיות, יחידה 8"}}.

עם מעמד האצולה המסרב להחלטות המלך להטיל עליו מסים, הלכה וגברה אי הנחת של הציבור בגלל אי יכולתו של המלך לכפות רפורמות חדשות. לואי ה-16 היה אדם נוח לבריות, אהב את משפחתו ונחשב לאדם בעל רצון טוב, שלא כפה את רצונו על הסביבה ולא שלט בכח הזרוע כמלכים לפניו. הוא זכה לחינוך מקיף, קרא לטינית, היה בעל ידע במתמטיקה, התענייין בחידושים מדעיים וברפורמות בתחום החקלאות והתעשייה, היה בקיא בעיקרי הנאורות ועסק במחקרים מדעיים בחדר עבודתו שבוורסאי. עצם ניהול המדינה לא עניין אותו והפוליטיקה הצרפתית לא התאימה לאופיו. הוא נהג לאפשר לדיונים להארך ולנתן את זכות הדיבור לכל, דבר שהביא עליו שיעמום ואף גרם לו להירדם בישיבות שעסקו בנושאים החשובים היותר. משום רצונו לשמוע דעות שונות הייתה לו תדמית של בטלן ורופס, קשה החלטה וחסר חוט שדרה. מדיניותו סבלה משינויים רבים, בגלל שנהג להחליף את יועציו ושרי האוצר הוחלפו ברגע שהמדיניות שעיצבו נתקלה בקושי{{הערה|שם=הופמן}}, והדבר רק הגביר את תחושת אי היציבות ואת חוסר האמון בו.