ממלכת יהודה – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ שוחזר מעריכות של 85.65.67.235 (שיחה) לעריכה האחרונה של KotzBot |
ממלכת ישראל חרבה בשנת 721 ולא בשנת 722 |
||
שורה 67:
במשך שישים השנים שלאחר הפילוג עוד ניסו מלכי יהודה להשליט עצמם מחדש על הממלכה של [[עשרת השבטים]] הנותרים, כך שהתקיים מצב של לוחמה מתמשכת בין שתי הממלכות. במשך 80 השנים הבאות לא הייתה מלחמה ביניהן. ברוב הזמן הן היו בנות ברית ידידותיות, ושיתפו פעולה נגד אויביהן המשותפים, בעיקר נגד [[דמשק]], במשך 150 שנה.
לאחר חורבנה של ממלכת ישראל בשנת [[722 לפנה"ס|721 לפנה"ס]] בידי ה[[אשור]]ים נטמעו חלק מתושבי ממלכת ישראל בממלכת יהודה ולאחר היחלשות אשור, השתלטה יהודה על שטחים נרחבים מצפון שהשתייכו בעבר לממלכת ישראל, מגמה שהסתיימה עם התחזקות כוחו של [[סרגון השני]] מלך אשור שבימיו חזרה ממלכת יהודה להשתעבד לאשור.
בשנת 705 לפנה"ס נפל סרגון השני בקרב מול [[קימרים|שבטי הקימריים]], דבר שעורר את כלל הממלכות המשועבדות לאשור למרוד בה ובהן גם ממלכת יהודה תחת המלך חזקיהו. העמים שמרדו בסרגון השני עשו זאת משתי סיבות עיקריות: א. הם ראו באשור עונש
נפילתה הסופית של ממלכת יהודה הייתה בחורבן [[בית המקדש הראשון]] (586 לפנה"ס) על ידי [[נבוזראדן]], מי שהיה מפקד שומרי הראש של [[נבוכדנצר השני]]{{הערה|{{תנ"ך|מלכים ב|כה|ח|כא}}}}.
|