|
[[קובץ:צפורה ומשה שרת.jpg|216x216px|ממוזער|צפורה ו[[משה שרת]] בבית השרד של שר החוץ בתל בנימין, [[רמת גן]], 1953]]
[[קובץ:PikiWiki Israel 14497 Tomb of Moshe and Zipporah Sharett in Tel Aviv.JPG|ממוזער|274x274 פיקסלים|[[קבורה|קברם]] של משה וצפורה שרת ]]
'''צִפורה שָרֵת''' ([[12 באוגוסט]] [[1896]] - [[30 בספטמבר]] [[1973]]{{הערה|[https://billiongraves.com/grave/%D7%A6%D7%A4%D7%95%D7%A8%D7%94-%D7%9E%D7%90%D7%99%D7%A8%D7%95%D7%91-%D7%A9%D7%A8%D7%AA/12786611#/ צפורה שרת (מאירוב) (1896-1973)]}}) הייתה [[בן הזוג של ראש ממשלת ישראל|רעייתו]] של [[ראש ממשלת ישראל]] השני [[משה שרת]].
נולדה ב[[דווינסק]], [[עיר]] שהייתה בעת הולדתה בשליטת [[האימפריה הרוסית]] וכיום היא נמצאת בשטח [[לטביה]]. ב-[[1912]] [[העלייה השנייה|עלתה]] עם [[משפחה|משפחתה]] ל[[ארץ ישראל]].
בעת לימודיה ב[[הגימנסיה העברית "הרצליה"|גימנסיה העברית]] הכירה את משה שרת, מ[[ראש (מנהיג)|ראשי]] [[היישוב]] שלימים יהיההיה [[ראש ממשלת ישראל]] השני ו[[שר החוץ]] הראשון הכירה בעת לימודיה ב[[הגימנסיה העברית "הרצליה"|גימנסיה העברית]]שלה. הם הכירו אחדזה את השניזה לעומק ב-[[1913]] והתחתנו ב-[[1922]]. ככל הנראה, הסיבה לאלמוניותה נעוצה בעובדה שבעלה כיהן כראש ממשלה לתקופה קצרה יחסית.
== ביוגרפיה ==
=== ראשית חייה ===
נולדה בשם '''צפורה מאירוב''' בשנת [[1896]] ליהודה מאירוב ופרידה (לבית מאירוביץ) ב[[דווינסק]] שב[[גוברניית ויטבסק|פלך ויטבסק]] של [[האימפריה הרוסית]] (כיום דאוגבפילס, ב[[לטביה]]) – עיר שבאותה תקופה כמעט חצימחצית מתושביה היו [[יהודים]]. אביה נמנה עם "[[חובבי ציון]]" ובילדותה לא זכתה ל[[חינוך]] יסודי{{הערה|אילן בן עמי, '''האישה שאיתו''', 2010, עמ' 59|שם=הערה ראשונה}}. אחיה הצעיר הוא [[שאול אביגור]], ממגיני [[תל חי]], מראשי "[[ההגנה]]", מפקד [[המוסד לעלייה ב']] ברוב שנות קיומו, סגן [[שר הביטחון]] ב[[מלחמת העצמאות]] וראש ארגון "[[נתיב (לשכת הקשר)|נתיב]]".
היא עלתה ל[[ארץ ישראל]] ב-[[1912]] כמעט ללא ידיעת השפה ה[[עברית]]. משפחתה השתקעה ב[[תל אביב-יפו]], וציפורה החלה את לימודיה ב[[הגימנסיה העברית "הרצליה"|גימנסיה העברית]]. במהלך לימודיה בגימנסיה הכירה את מי שיהיה בעלה לעתיד, משה שרת. אזבאותה הואהעת היה [[תלמיד]], ובעתידועתיד הוא יהיהלהיות [[אישיות]] [[דיפלומטיה|דיפלומטית]] בכירה וראש ממשלת ישראל השני{{הערה|אילן בן עמי, '''האישה שאיתו''', 2010, עמ' 60|שם=הערה שנייה}}. היא הכירה את [[דב הוז]] ו[[אליהו גולומב]], חבריו הטובים של שרת., קרבתהוקרבתה אל השלישייה הפכה את מאירובאותה לשותפה על המאבקבמאבק המדיני והפוליטי ל[[הקמת מדינת ישראל]] עוד משחר נעוריה. שותפות זו באה לידי ביטוי בחייה עם שרת, ששיאם בכהונתה הקצרה כ[[בן הזוג של ראש ממשלת ישראל|רעיית ראש ממשלת ישראל]]{{הערה|אילן בן עמי, '''האישה שאיתו''', 2010, עמ' 60|שם=הערה שנייה}}.
מאירוב ושרת התקרבו לראשונה במהלך [[טיול]] שנערך לתלמידי הגימנסיה ב[[פסח]] [[1913]] ב[[חברון]]. שנים ספורות לאחר מכן, כאשר שרת לימד [[טורקית]], הייתה מאירוב אחת מתלמידותיו וכך הקשר בין השניים התהדק. לאחר שהשנייםשהכירו הכירו אחדזה את השניזה לעומק, הם החלו "לצאת קבוע"{{הערה|אילן בן עמי, '''האישה שאיתו''', 2010, עמ' 60|שם=הערה שנייה}}.
בשנת [[1919]] הצטרפה צפורה ל[[קבוצת כנרת]] שאחיה שאול היה חבר בה. היא נמנתה בין חברי ביןעל חברי "קבוצת השישים", שעסקה בעבודה חקלאית ובעבודות קבלניות ובין היתר בסתימת [[ביצה (סביבה טבעית)|ביצת]] [[עמק הירדן]] ובנטיעת עצי [[אקליפטוס]]{{הערה|אילן בן עמי, '''האישה שאיתו''', 2010, עמ' 60|שם=הערה שנייה}}.
=== נישואיה למשה שרת ===
חודשים אחדים לאחר נישואיה החלה צפורה ללמוד [[חקלאות]] ב[[מכללה]] חקלאית ב[[רדינג (הממלכה המאוחדת)|רדינג]], מרחק שעתיים מ[[לונדון]], שם התמחתה בתעשיית [[מוצרי חלב|מוצרי החלב]]. לטענת ילדיה, היא רצתה בכלל ללמוד [[רפואה]], אך נסיבות התקופה הובילו אותה ללמוד דווקא חקלאות. לאור מצבם הכלכלי הרעוע של בני הזוג, נהגו השניים להיפגש רק לעתים רחוקות או בעת חופשות מהלימודים.
לאחר שובם של בני הזוג ארצה ב-[[1995]]1925, חזרה צפורה לעבודתה החקלאית שנטשה לפני שהותה ב[[הממלכה המאוחדת|ממלכה המאוחדת]]. היא ניהלה את את משק נפועלותהפועלות ב[[נחלת יהודה (מושב)|נחלת יהודה]] והייתה פעילה ב[[מועצת פועלים|מועצת הפועלים]] של [[תל אביב]]. שנתיים לאחר מכן, ב-[[1927]] ילדה את בנם הבכור, [[יעקב שרת|יעקב]]. לאחר הלידה היא הפסיקה את עבודותיה השונות ודאגה להקדיש מזמנה לילדים ולמשפחה. ב-[[1931]] נולדה [[יעל מדיני|יעל]] ובשנת [[1933]] נולד חיים.
=== לצד בעלה הפוליטיקאי ===
| 