היסטוריה של הונגריה: המהפכה והמונרכיה הדואלית – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
Yonidebest (שיחה | תרומות) |
מאין תקציר עריכה |
||
שורה 4:
לאחר שדיכא הקיסר [[פרנץ יוזף]] את המהפכה בארצו הוא, פנה לדכא את המרידה ההונגרית. בשורה של [[קרב|קרבות]], שבהם נעזרה אוסטריה בצבאו של ה[[צאר]] [[ניקולאי הראשון]], שפלש להונגריה מן המזרח, דוכא המרד ביד רמה. קושוט נמלט ל[[תורכיה]] ושלושה עשר ממנהיגי המרידה, ביניהם ראש הממשלה הראשון של הונגריה, [[לאיוש בתיאני]], הוצאו להורג. הונגריה פוצלה לחמישה מחוזות במדינה האוסטרית, בהם מושל בחוזק יד [[ממשל צבאי]] אוסטרי.
תבוסותיהם של האוסטרים במלחמה ב[[איטליה]] הביאו את הקיסר פרנץ יוזף להכיר בכך שחוזקה של האימפריה תלוי ביחסה למיעוטיה, ובראשם ההונגרים, וכי אם יימשך המצב של אי השקט הפנימי, תתמוטט האימפריה תחת הלחצים מבפנים ומבחוץ. לאחר משא ומתן ארוך, הגיעו ההונגרים ובית הבסבורג לפשרה, אשר כוננה ממלכה דואלית, שבה ניתנה להונגרים [[אוטונומיה]] מוחלטת כמעט לנהל את ענייניהם, תוך השארת ענייני החוץ,
התקופה שלאחר מכן הייתה תקופת פריחה ושגשוג מדיני וכלכלי ברחבי הונגריה. הממשלה ההונגרית, בהנהגת [[קלמן טיסה]], ולאחר מכן בנו [[אישטוון טיסה]], הייתה בעלת השפעה גוברת והולכת בניהול ענייני האימפריה, ויכלה אף לדכא את המיעוטים בשטחה היא. הממלכה התפתחה, עברה אף תהליכי [[דמוקרטיה|דמוקרטיזציה]] ו[[ליברליזם|ליברליזציה]] (תוך מתן [[שוויון זכויות]] אזרחי ל[[יהודים]]), ואף הוקמה מפלגה [[סוציאל דמוקרטיה|סוציאל דמוקרטית]]. ברקע הדברים עמדה תמיד שאלת המיעוטים הלאומיים באימפריה, שאלה שעם פרוץ [[מלחמת העולם הראשונה]] (אשר ברקע פריצתה המאבק הלאומי ב[[בלקן]]), הפכה לשאלה החשובה ביותר שעל סדר היום ההונגרי, והיא שהביאה להתפוררות הממלכה לאחר המלחמה.
| |||