עין חמד – הבדלי גרסאות

מיקומה של עין חמד על אם הדרך לירושלים מעלה את האפשרות ששימשה גם מקלט לעולי רגל בדרכם אל ירושלים ואולי כבית הבראה לפצועים, חולים ומבוגרים. כן מוסיף הסקר וקובע, כי המבנה המבוצר נבנה בתקופת מלכותו של המלך הצלבני [[פולק מאנז'ו]] בין השנים [[1140]] - –[[1160]] תקופה בה נבנו גם המבצרים ב[[צובה]] ובאמאוס. במקום לא נמצאו שרידים למבני דת וככל הנראה לא הייתה למקום חשיבות [[דת]]ית - למרות המשתמע משמו הערבי.

ביום ה-[[11 בינואר]] [[1968]] הוכר שטח של 8.5 [[דונם]] הסמוך לגן הלאומי כשמורת טבע. בשמורה, גדלים כ- 50 עצי [[אלון מצוי]], שחלקם מתנשאים לגובה 20 מטרים וקוטר הגזע מגיע עד 1.5 מטר. עצים אלו הם האלונים הגדולים ביותר בהרי ירושלים, בסמוך גדלים עצי [[אלה ארץ ישראלית]], שריד ל[[צמחיית ארץ ישראל |חורש ארץ ישראלי]] שכיסה את ההרים בעבר. בתחום החורשה נמצא בית קברות מוסלמי פעיל, המשמש את הכפרים הסמוכים [[עין ראפה]] ו[[עין נקובא]], בבית הקברות ניצבת מצבת קבורתו של שייח' עבדאללה, ובזכותו נשמרו העצים העתיקים. למרות השכנות הצמודה לא ניתן לגשת לשמורה משטח הגן הלאומי אלא מ[[כביש]] הגישה לכפר [[עין ראפה]].

מצפון מזרח לחלק המגודר של השמורה, הקימו יזמים שכונה קטנה של קוטג'ים, שכונו [[דירת נופש|דירות נופש]], באזור שעל פי תוכנית המתאר מיועד למלונאות. תשעה חודשים לאחר איכלוס המקום, בסוף פברואר 2000 אישר בית המשפט העליון את ההחלטה לנתק את הבתים מ[[חשמל]].{{הערה|[http://elyon1.court.gov.il/files/99/930/078/A03/99078930.a03.htm ע"א 7893/99]}}{{הערה|{{גלובס|דליה טל|עין חמד: עלייתו של סעיף 157|192902|6 במרץ 2000}}}}. בהמשך אישר בית המשפט העליון הוראה לדיירים להתפנות מהבתים.{{הערה|[http://elyon1.court.gov.il/files/01/200/015/N10/01015200.n10.htm רע"פ 1520/01]}}. הבתים נותרו נטושים במשך שנים רבות.{{הערה|{{TheMarker|נעמי דרום|עיר הרפאים בעין חמד: חלום דירות הנופש בהרי ירושלים שהסתיים בהתרסקות כלכלית|1.562237|20 בפברואר 2010}}}}{{הערה|[http://elyon1.court.gov.il/files/15/220/043/e15/15043220.e15.htm ע"א 4322/15]}}.