מרדכי קרמניצר – הבדלי גרסאות

קרמניצר נולד להורים [[ניצולי שואה]] ב[[גרמניה]] בשנת 1948 ועלה איתם [[ישראל|ארצה]] כשהיה בן שנה. למד ב[[תיכון בליך|בית הספר התיכון בליך]] ב[[רמת גן]] ו[[משפטים]] ב[[האוניברסיטה העברית|אוניברסיטה העברית]]. שירת ב[[הפרקליטות הצבאית|פרקליטות הצבאית]], היה פרקליט צבאי ב[[חיל הים הישראלי|חיל הים]], והתקדם עד לתפקיד סגן התובע הצבאי הראשי ושופט צבאי. כשופט צבאי ישב פעמים רבות בהרכבים שדנו במקרים של גרימת [[מוות]], בהם משפטו של אל"ם [[מוני חורב]] (שהיה מפקד [[בית הספר לקצינים של צה"ל]]) אשר הואשם בגרימת מותו ברשלנות של ינאי שושן.

 

 

קרמניצר כיהן כיו"ר הנהלת [[האגודה לזכויות האזרח]]. היה בין אלו שיצאו נגד ה[[חנינה]] לאנשי ה[[שב"כ]] ב[[פרשת קו 300]] וחתם על המכתב שנשלח לראש הממשלה [[יצחק שמיר]] בתביעה לפטר את היועצים המשפטיים של השב"כ אשר נתנו יד לבידוי הראיות בפרשה. הוא התנגד לאיסור המפגשים עם אנשי [[אש"ף]] (שבוטל מאז) ולדו"ח [[ועדת לנדוי]], לגירוש אנשי ה[[חמאס]] ל[[לבנון]] בשנת [[1992]], ולמינויו של [[רוני בר-און]] לתפקיד [[היועץ המשפטי לממשלה]] בשנת [[1997]]. השתתף בארגון [[עצומה]] נגד סמכות ההקלה בעונש של מפקדים בצה"ל. בשנת [[1996]] זכה בתואר "[[אביר איכות השלטון]]" מטעם [[התנועה לאיכות השלטון]].