מעמד האישה בישראל – הבדלי גרסאות

 

===לפני קום המדינה===

 

חלק מעולי [[העלייה השנייה]] ואילך היו חדורים ב[[השקפת עולם]] [[סוציאליזם|סוציאליסטית]] שדגלה בשוויון זכויות. תמורה במעמד הנשים התחוללה בתקופת העלייה השנייה, כאשר הגיעו לארץ ישראל נשים צעירות ובקשו להיות חלוצות ולהשתתף בארגוני הפועלים כגון "[[הפועל הצעיר]]", "[[פועלי ציון]]" וה"[[השומר]]" כחברות שוות. עם הכיבוש הבריטי של ארץ ישראל וראשית תקופת [[המנדט הבריטי]] החלה התארגנות של מוסדות [[היישוב העברי]] המייצגים, בהן ניתנה לנשים [[זכות בחירה לנשים|זכות שווה לבחור]] ולהיבחר. הפולמוס על אפשרות הבחירה לנשים התנהל על רקע הבחירות הראשונות לארגון [[כנסת ישראל]] ב־1920, כאשר בקרב הציבור החרדי הייתה התנגדות תקיפה לכך, בציבור הדתי מחלוקת פנימית ([[הרב קוק]] התנגד ו[[בן-ציון מאיר חי עוזיאל|הרב עוזיאל]] תמך), ובציבור החילוני הייתה תמיכה בנושא{{הערה|[[נורית כהנא]],[http://digitool.haifa.ac.il/R/?func=dbin-jump-full&object_id=809084&local_base=GEN01 השתתפות נשים בפוליטיקה] באתר [[ספריית אוניברסיטת חיפה]]}}.