פתיחת התפריט הראשי

שינויים

בסוף [[פברואר]] [[2014]] פלשו כוחות מזוינים מיוחדים של רוסיה ובדלנים פרו-רוסיים אל מבני ממשלה מרכזיים, בסיסים צבאיים ומתקני תקשורת של מדינת אוקראינה והשטלתו על בנייני הממשל. בעקבות כך הרשויות המקומיות החליטו לערוך בסוף [[מאי]] משאל עם על "הצטרפות מחדש אל רוסיה". בהמשך מועד משאל עם הוקדם.
ב-17 במרץ 2014, בעקבות משאל עם שתוצאותיו הראו מובהקות שכ-95% מתושבי חצי האי קרים רוצים להסתפח לשלטון הפדרציה הרוסית, הכריז הפרלמנט של חצי האי על עצמאותו ומיד ביקש להסתפח אל השלטון הרוסי.{{הערה|
* {{ynet|רויטרס|קרים הכריזה עצמאות, קייב גייסה רבבות|4499883|17 במרץ 2014}}}} הוחלט על שני שטחים בחצי-האי שהם כעת שייכים דה-פאקטו לשלטון רוסיה - והם הרפובליקה המקומית והעיר [[סבסטופול]]. בהשתלטות רוסיה על חצי האי קרים היא השיגה שליטה גם ב[[מים כלכליים|מים הכלכליים]] של חצי האי ב{{ה|ים השחור}} וב[[ים אזוב]], שבהשבהם יש רזרבות גדולות של [[נפט]] ושל [[גז טבעי]].{{הערה|{{הארץ|ויליאם ג' ברוד, [[ניו יורק טיימס]]|הכסף הגדול מאחורי סיפוח קרים נמצא בכלל בים השחור|1.2324805|19 במאי 2014}}}}
 
רובה הגדול של הקהילה הבינלאומית לא הכיר בהיותן של [[הרפובליקה של קרים]] ו[[סבסטופול]] חלק מרוסיה ודחה את תוצאות משאל העם. בהצבעה על [[החלטה 68/262 של העצרת הכללית של האו"ם]], שתמכה בעמדה שחצי האי קרים וסבסטופול יישארו חלק מאוקראינה. 100 מדינות תמכו, 11 התנגדו, 58 נמנעו ו-24 נעדרו ממנה.
משתמש אלמוני