ברכות הראייה – הבדלי גרסאות

ב[[הלכה]], '''ברכות הראייה''' הן קבוצת [[ברכה|ברכות]] שהמשותףשתקנו ביניהןחז"ל הואבתלמוד היותןלאומרם נאמרות(בעיקר) בשעה שרואה דברים אשר יוצאים מגדר הרגיל, בעקבותאשר ראייתאינם דברמצויים מהתדיר.

ברכות הראייה נאמרות בשל ההתרגשות מהמראה ועל כן נפסק להלכה כי יש לברכן רק בגין מראה מיוחד המעורר התפעלות אצל רוב האנשים. כמו כן, הברכה נאמרת רק כאשר המברך לא ראה את הדבר במשך שלושים הימים האחרונים.{{הערה|יוצאת מכלל זה הברכה על ברקים ורעמים, שנאמרת מדי יום, ולעתים גם פעמים ביום, אם התפזרו העבים בין מופע הברקים והרעמים הראשון לשני. [[רא"ש]] [[מסכת ברכות]] פרק ט הלכה יג על פי [[התלמוד הירושלמי]] בברכות פרק ט, ו{{שולחן ערוך|אורח חיים|רכז|ב}}. וראה ב[[עולת תמיד]] סימן שכז שכתב שיש לחלק בין ברכות הראייה האחרות, בהן רואה האדם שתי פעמים את אותו הדבר, לבין הברכות על הברקים והרעמים, שכל רעם וברק הם ראייה חדשה שראויה לברכה בפני עצמה.}}

*ברכה על בתי [[עבודה זרה]] - ברכת "שנתן אורך אפיים לעוברי רצונו" מברכים כאשר רואים [[פסל (יצירה)|פסל]] או חפץ אחר המשמש לעבודה זרה. משמעות הברכה היא שבח לקדוש ברוך הוא על הסובלנות בה הוא נוהג כלפי הכופרים בו. לעומת זאת, כאשר רואה אדם מקום ממנו נעקרה עבודה זרה מברך "שעקר עבודה זרה מהמקום הזה/מארצנו (ב[[ארץ ישראל]])" ומוסיף כי "כשם שעקרת אותה מהמקום הזה כן תעקור אותה מכל המקומות והשב לב עובדיהם לעובדיך".

*ברכהברכת עלאשר ראייתיצר קבריאתכם יהודיםבדין - בעת ראיית [[קבר]]י [[יהודים]] מברכים ברכה זו, אשר ניסוחה משתנה בין מנהגי [[נוסח ספרד]] ו[[נוסח אשכנז]]. תכלית הברכה היא [[צידוק הדין|צידוק דינו]] של הקדוש ברוך הוא.

*[[ברכת שחלק מחכמתו ליראיו]] ו[[ברכת שנתן מחכמתו לבשר ודם]] - על ראיית חכמיחכם מחכמי ישראל מברכים "שחלק מחכמתו ליראיו" ולדעת רוב הפוסקים ברכה זו נוהגת גם היום כאשר רואים [[תלמיד חכם]] מופלג.
*[[ברכת שנתן מחכמתו לבשר ודם]] - נתקנה על ראיית חכמיחכם מחכמי אומות העולם אשר ידועים ככאלה שתרמו תרומה מדעית חשובה לאנושות, ובנוסף גם שומרים על [[שבע מצוות בני נח]] מברכים "שנתן מחכמתו לבשר ודם".