הסכם העברה – הבדלי גרסאות

בגרמניה פעלו שלוש חברות תיווך: חברת הנוטע (חברת בת של [[בני בנימין]] שהייתה, כאמור, החברה הראשונה שזכתה בזכיון העברת הרכוש), חברת אנגלו-פלשתינה (שבזכות ההסכם הפכה מבנק קטן לבנק בינלאומי) וחברת העברה. מי מיהודי גרמניה שרצה לעלות לארץ ישראל היה צריך להפקיד בגרמניה את כספו (במארקים גרמניים) באחד מהגופים הפיננסיים האלו שהיו בפיקוח הסוכנות היהודית, במרקים אלו היו נרכשים מכונות, ציוד וסחורות על פי הזמנות שהתקבלו מחברות ומתווכים בארץ ישראל, הטובין היו נשלחים לישראל (חלק מהם נמכר הלאה על ידי מתווכים). היהודים הגרמנים היו מקבלים אישור הפקדה, כך שיכלו להוכיח שהם בעלי הון מספיק לצורך קבלת סרטיפיקט במעמד של "בעל הון", וכשהגיעו לארץ היו מקבלים כשני שליששלישים מהסכום המקורי שהפקידו.