הומו היידלברגנסיס – הבדלי גרסאות

'''הומו הַיידֶלבֶּרגֶנסיס''' ([[שם מדעי]]: ''Homo heidelbergensis''; "הומו" מ[[לטינית]] "אדם", "היידלברגנסיס" - מהעיר [[היידלברג]]) הוא [[מין (טקסונומיה)|מין]] [[מינים שנכחדו|נכחד]] מן ה[[סוג (טקסונומיה)|סוג]] [[אדם (סוג)|אדם]] שהתקיים ב[[יחידת זמן גאולוגית|תקופת]] ה[[פליסטוקן]], ב{{ה[[התקופה הפלאוליתית|תקופה הפלאוליתית}}]] התחתונה, כ-600 אלף עד 200 אלף שנים [[לפני זמננו]]. הוא התפתח מן המין [[הומו ארקטוס]], והיה האב הקדמון של [[האדם הניאנדרטלי]] ב[[אירופה]], וככל הנראה גם של ה[[אדם]] המודרני הומו ספיינס ב[[אפריקה]].

בשנת [[1925]] חפר ה[[ארכאולוג]] ה[[בריטים|בריטי]] [[פרנסיס טרוויל-פיטר]] ב[[מערת זוטייה]] ב[[נחל עמוד]] ב[[ארץ ישראל]], וגילה שבר גולגולת הכולל חלק מן הפנים והמצח של אדם קדום, אשר קיבל את הכינוי הפופולרי "[[האדם הגלילי]]" (אנגלית: Galilee Man). האדם הגלילי סווג בתחילה כ[[האדם הניאנדרטלי|ניאנדרטל]], אבל סיווג זה אינו סביר, משום שמקורו של המאובן ככל הנראה בשכבה ה[[התרבות האשלו-יברודית|אשלו-יברודית]] במערה, אשר קדמה לזמנם של הנאנדרטלים. גיל הגולגולת מוערך לכ-300 אלף עד 220 אלף שנים, גיל קדום משל ניאנדרטלים{{הערה|Gisis, I., Bar-Yosef, O., 1974. New excavations in Zuttiyeh Cave. Paléorient 2, 175-180.}}. כיום משויך איש הגליל לעתים לקטגוריות מעורפלות כמו "קדם-ניאנדרטל" או "הומו ספיינס ארכאי", אך הוא דומה במאפייניו וגילו למאובני היידלברגנסיס האפריקנים, וכמוהם מצטיין ברכסי גבות מסיביים ובמרחק גדול בין העיניים{{הערה|1=G. Philip Rightmire (2009) [http://www.pnas.org/content/106/38/16046.full Middle and later Pleistocene hominins in Africa and Southwest Asia] '''Proceedings of the National Academy of Sciences USA''', Vol. 106 pp. 16046-16050; doi:10.1073/pnas.0903930106}}. אין לבלבל את איש הגליל עם המאובנים הניאנדרטלים שהתגלו לאחר מכן ב[[מערת עמוד]] (ולא במערת זוטייה) ב[[נחל עמוד]], שתיארוכם מאוחר בהרבה ותרבותם מוסטרית. אתרים ארכאולוגים נוספים בארץ החשודים כאתרי היידלברגנסיס הם [[מערת תנור]] ב{{ה[[הכרמל|כרמל}}]] ו[[מערת קסם]] ליד [[מחלף קסם]]. בשתיהן נמצאו כלי-אבן אשלים רבים המתוארכים לפלייסטוקן התיכון, כ-800 אלף עד 200 אלף שנה לפני זמננו, בשכבותיהן העתיקות יותר, אך עדיין לא נמצאו בשכבות אלו מאובני אדם המאפשרים לזהות ולסווג את הסתתים.