שמואל הסרדי – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ הוספת קטגוריה קטגוריה:אישים שחיו במאה ה-12 לכל הערכים שבוויקינתונים נמצאים בקטגוריה מתאימה (דיון)
Matanyabot (שיחה | תרומות)
מ בוט החלפות: {{ס:\1|
שורה 21:
 
==קורות חייו==
נראה שמוצאו מה[[אי]] [[סרדיניה]] ומכאן מקור שמו (במקורות מסוימים השתבש שמו ל"שמואל הספרדי"). שם אביו רבי יצחק. מתוך תעודות שנתפרסמו ב{{[[המאה ה-20|מאה ה-20}}]] עולה כי כבר בשנת [[ד'תתקע"ה]] ([[1215]]) ישב ב[[ברצלונה]] ועסק בתורה מתוך רווחה כלכלית. לרשותו עמדו שדות ונכסים אותם החכיר והשכיר ליהודים ולגויים. באחד המבנים ברובע העתיק בברצלונה נשתמרה כתובת "הקדש רבי שמואל הסרדי נב"ת [נפשו בעדן תנוח]" המעידה על הקדשת המבנה לאחר מותו לטובת הקהילה.
 
==קשריו עם הרמב"ן==
שורה 35:
הספר מחולק ל-70 שערים העוסקים כל אחד בנושא מסוים. כל שער מחולק גם הוא לפרקים ("עניינים" או "חלקים") וכל פרק מחולק לסעיפים ("פרטים"). המחבר מביא את סוגיית התלמוד, דברי הפוסקים שקדמו לו ותשובות הרמב"ן, דן בהם באריכות ומכריע וקובע את ההלכה. שמו של הספר ניתן בהשראת דברי רבי [[שמעון בר יוחאי]] לתלמידיו,{{הערה|{{בבלי|גיטין|סז|א}}}} ומשמעותו היא שתוכן הספר נלקט ונברר מתוך דברי הפוסקים שלפניו שבררו גם הם מדברי התלמוד, "תרומה מתרומתם". בפתח הספר הובא תוכן מפורט לשערי הספר כדי לעשותו לספר הלכות שימושי, "ורמזתי כל דין ודין בראש החיבור להיותם לכל קורא בהם נמצאים ומבוארים".
 
ספר התרומות נדפס לראשונה ב[[סלוניקי]] בשנת [[ה'שנ"ו]] ([[1596]]), וזכה לפרסום נוסף בעקבות הפירוש המקיף לספר שכתב רבי [[עזריה פיגו]] מחכמי איטליה ב{{[[המאה ה-17|מאה ה-17}}]] בשם "גידולי תרומה". בשנת [[תשמ"ח]] ([[1988]]) הודפסו ספר התרומות ופירושו של רבי עזריה פיגו במהדורה מחודשת הכוללת מראי מקומות, שינויי נוסחאות, הערות, מפתחות וסיכומי שיטות על ידי הרב אריה גולדשמידט, ובהוצאת [[מכון ירושלים]]. השפעתו הרבה של הספר באה גם בעקבות אזכורו התדיר בחלק [[חושן משפט]] בקובץ ההלכתי [[ארבעה טורים]] שחיבר רבי [[יעקב בן אשר]]{{הערה|שם=אלון}} המהווה את הבסיס לפסיקת ההלכה בעם ישראל.
 
בהקדמה ל"ספר התרומות" הוזכר ספר נוסף שחיבר רבי שמואל הסרדי בשם "ספר הזכרונות" שקדם ל"ספר התרומות" ועסק גם הוא בדיני ממונות על פי סדר מסכתות הש"ס, אך הוא לא הגיע לידינו.