שמעון שפירא (אדריכל) – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ עדכון URL בתבנית:הארץ (דיון)
Matanyabot (שיחה | תרומות)
מ בוט החלפות: {{ס:\1|
שורה 5:
שמעון שפירא נולד ב[[ברוקלין]] שב[[ניו יורק]] בשנת 1930 לפאני ואלברט שפירא. בשנים [[1948]]–[[1950]] למד טכנולוגיית בניין ב[[ברוקלין קולג'|מכללת ברוקלין]]. בסוף 1950 [[העלייה ההמונית|עלה לישראל]], ובשנים שלאחר מכן עבר הכשרה ב[[קיבוץ]] [[בית השיטה]], שירת ב[[נח"ל]] בקיבוץ [[יפתח (קיבוץ)|יפתח]] וגר זמן מה בקיבוץ [[אורים]]. בתקופה זו עבד במחלקה הטכנית של [[הקיבוץ המאוחד]].
 
ב-[[1954]] עבר להתגורר ב[[קריית טבעון]] והחל ללמוד [[אדריכלות]] ב[[הפקולטה לארכיטקטורה ובינוי ערים (הטכניון)|פקולטה לארכיטקטורה ובינוי ערים]] ב{{ה[[הטכניון|טכניון}}]].
ב-[[1958]], עם תום לימודיו, פתח משרד עצמאי ב[[חיפה]], וב-[[1961]] עבר להתגורר בעיר, בבית דו-משפחתי [[בית טורי#בית מדורג|מדורג]], שתיכנן ב[[כרמל מערבי|כרמל המערבי]], על מדרון מעל [[נחל לוטם]].
 
שורה 17:
רבים מהמבנים שתיכנן מאופיינים בהעמדת אלמנטים [[זווית ישרה|ישרי-זווית]] בהסטה זה מזה, באופן שיוצר זוויות לא ישרות בחיבורים ביניהם. גם בשיפוץ בתים קיימים נקט בהסטת זוויות הקירות הפנימיים ויצר בדרך זו חללים לא מקבילים ולא שגרתיים. דוגמה לכך ניתן לראות במוזיאון העלייה הראשונה בזכרון יעקב, שבו הציב שני חללים [[ריבוע|רבועים]] "מסובבים" בתוך החלל ה[[מלבן|מלבני]] של המבנה המקורי.
 
במקביל לעבודתו כאדריכל, עסק שפירא במשך למעלה משלושים שנים בהוראת המקצוע, תחילה ב{{ה[[הטכניון|טכניון}}]] (1964–1969) ואחר כך ב[[בצלאל]] (1969–2000). בהוראתו, כמו בעבודתו, שם דגש על מה שכינה "מעשה התכנון", תהליך היצירה, ולאו דווקא על התוצר הסופי. הוא נודע כמורה בעל השפעה רבה בקרב רבים מתלמידיו.{{הערה|שם=וורד}} ב-1998 העניקה אגודת האדריכלים והמתכננים בישראל, לו ולעמיתו האדריכל [[ארטור גולדרייך]], פרס הוקרה על תרומה ייחודית בתחום החינוך לאדריכלות.
 
==לקריאה נוספת==