ברכות המצוות – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
האחדת מיקום הער"ש |
|||
שורה 2:
==נוסח הברכה==
לפתיחה האחידה של כל הברכות ({{ציטוטון|בָּרוּךְ אַתָּה ה' אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם...}}) נוספות המילים {{ציטוטון|אֲשֶׁר קִדְשָנוּ בְּמִצְווֹתָיו וְצִוָּנוּ...}}. לאחר מכן, הברכה מסתיימת בהתייחסות למצווה הספציפית, לעתים תוך שימוש ב'''שם הפועל''' - לדוגמה, במצוות [[ציצית]] הסיום הוא "...וְצִוָּנוּ לְהִתְעַטֵּף בְּצִיצִית", ובמצוות ישיבה ב[[סוכה]] הסיום הוא "...וְצִוָּנוּ לִישֵׁב בַּסֻּכָּה", ולעתים ב'''שם הפעולה''' - לדוגמה, לאחר נטילת ידיים: "...וְצִוָּנוּ עַל נְטִילַת יָדַיִּם.{{הערה|קיימת מחלוקת ראשונים מהו הכלל לפיו בוחרים באיזו צורה להשתמש - אם כי המחלוקת אינה למעשה, מהו נוסח הברכה, אלא רק מדוע ניסחו כך חז"ל את הברכה.}}
<!--- תוספות חשובות לנושא: על היחס בין "וְצִוָּנוּ ל-" ל"וְצִוָּנוּ על" (הגמרא בפסחים דף ז). אנציקלופדיה תלמודית אמורה לעזור פה. --->
שורה 8:
==המקור==
כרוב הברכות, מקור החיוב לברכות המצוות אינו מ[[דאורייתא|התורה]] אלא מ[[דרבנן|דברי חכמים]]. חז"ל מצאו לכך רמז בתורה, ב[[וידוי מעשר]],{{הערה|בבלי, ברכות מ, ב}}
נושא 'ברכת המצוות' אינו מצוי במשנה [למעט אולי מסכת פסחים פ"י משנה ט] אלא רק בתוספתא.
שורה 15:
==מצוות שמברכים עליהן==
לא על כל המצוות תקנו ברכה, והראשונים דנו מה הקריטריון הקובע על אלו מצוות מברכים. הרבה תשובות ניתנו לדבר, אבל אף אחת מהן לא מצליחה לתת גדר מדויק שכולל בתוכו את כל המצוות. ה[[רשב"א]]
התשובה שכוללת בתוכה את רוב החילוקים בין המצוות, היא שמברכים רק על מה שבעשיית המצווה נפטר האדם מהחובה במצווה זו. לדוגמה: מברכים על הנחת [[תפילין]], על מילה או על הדלקת נרות, מכיוון שבכל אלו ברגע שעשו את המצווה כבר אין חובה לעשותה עוד פעם. לעומת זו לא נברך על מצוות אהבת ה' או יראת ה', ועל מצוות נתינת צדקה, מכיוון שבאלו החובה לקיום המצווה עודה בעינה גם לאחר שנתנו צדקה או יראנו מה'.
|