הינדואיזם – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
וסו (שיחה | תרומות)
תיקון פרטים חסרים, עריכה רלוונטית לערך והשלמת פרטים חסרים
שורה 1:
[[קובץ:Taratarini Temple.jpg|ממוזער|325 פיקסלים|מקדש הינדיהינדואי בהודוהמוקדש לאלה, [[שאקטי]], במדינת [[אודישה]] שבהודו]]
 
'''הינדואיזם''' הוא שם שניתןכולל ב[[המאהלדת ה-19|מאההשלטת ה-19]]בהודו, עלבה ידיחיים חוקרי96% מה[[תרבות המערבהינדים|תרבות מערבייםהינדואים]] ל[[דת]]בעולם. השלטתהמאמינים ב[[הודו]],בהינדואיזם דת הידועה גם בשםנקראים '''ברהמיניזםהינדואים''' (Hindu). להינדואיזם, המכונה בידי חוקרים אקדמיים גם ברהמיניזם, מספר גדול של אופני [[פולחן]], זרמים [[פילוסופיה|ופילוסופיותותפיסות פילוסופיות]]. ההינדואיזםהדת ההינדואית היא מהעתיקות שבין הדתותבדתות בעולם, ועם כ-1.05 מיליארד מאמינים, היא הדת השלישית בגודלה בעולם.
==מבוא ==
 
בהתאם להגדרה הרווחת במערב, הינדואיזם היא הדת השלטת בהודו, בה חיים 96% מה[[הינדים]] בעולם. המאמינים בהינדואיזם נקראים '''הינדו'''.
 
 
==הקדמה==
[[קובץ:Aum red.svg|שמאל|ממוזער|168px|המילה "אום" ב[[סנסקריט]], המסמלת שלמות ומשמשת כ[[מנטרה]] בפולחן ובמדיטציה ההינדית]]
 
מאמינילהינדואיזם ההינדואיזםתפיסה מאמינים באלים רביםרב-אלית, אם כי בתפיסהובתפיסה הפילוסופית העמוקה של הדת, תפיסההאלים שלא כל פשוטי העם שותפים לה, האליםגם נתפסים כהתגלמויות שונות של המהות העליונה האחת, ה[[ברהמן]]. בקהילות שונות קיימים דגשים שונים מבחינת חשיבותם של האלים למאמינים, וההיררכיה הקיימת ביניהם. אלה הנחשבים בדרך כלל לחשובים שבין האלים הם [[ברהמה]], [[וישנו]], [[אינדרה]], [[קאלי]] ו[[שיווה]], והם מיוצגים על ידי פסליםדמויות [[אלילים|אליליים]]במקדשים (murti).
 
כתבי הקודש המרכזיים של הדת הם ה[[ודות|וודות]], שהן בין כתבי הקודש העתיקים ביותר בעולם, והתרגולות הרוחניות של הדת נקראות בשם הכולל [[יוגה]].
 
ההינדואיזם כוללמכיל בתוכו גם תפיסה חברתית, וכיום מאמיניו מתחלקים לכתותלמעמדות הידועותהידועים גם בשם הפורטוגזי "קאסטות". בין הקאסטות קיימת חלוקה היררכית וחלוקת תפקידים. בראש הפירמידה עומד מעמד הכוהנים, ה[[ברהמינים]], המופקדים על הפולחן, פירוש כתבי הקודש והנהגת הקהילה. אחריהם באות קאסטות נוספות דוגמת אלהאלו של הסוחריםאנשי ושלהממשל הלוחמיםוהמסחר. בתחתית המדרג החברתי עומדים "הטמאים", אלה שאינם נכללים במדרג, אין להם שייכות קבוצתית והמגע איתם אסור על השייכים לקאסטות.
 
עם השנים, ובעיקר מאז הופעת זרם ה[[טנטרה]], התפתחו בחברה ההינדית מסגרות הקוראות תגר על הסדר הזה. היום ניתן למשל למצוא מורים רוחניים אשר אינם ברהמינים, הם נוטלים לעצמם תפקידים של הובלה רוחנית וטקסית, והם זוכים לתארים דוגמת [[גורו]], [[אצ'ריה|אצ'אריה]] ו[[סואמי|סוואמי]].
 
באופן היסטורי המונח '''הינדו''' קדם להתייחסות להינדואיזם כאל [[דת]]. ב[[פרסית]] "הינדו" משמעותו נהר, והמילה התייחסה במקור לאנשים שגרו מעברו המזרחי של [[נהר האינדוס]]. בזמן השלטון הבריטי בהודו, החל השימוש במונח "הינדו", באופן מעורפל מעט, לציין את אוסף ההשקפות הדתיות והמונח "הינדואיזם" לציין את דתם של ההינדיםההינדואים, אף שהיה קיים בספרות כבר לפני כן. התנגדותם של הודים לשימוש במונח "הינדואיזם" נובעת בעיקר מכך שמדובר במונח שנטבע על ידי זרים, ולדעת רבים מהם אינו משקף הבנה מעמיקה של התרבות הרוחנית ההודית.
 
המונח החדש-יחסית הזה עורר דיונים רבים. יש הרואים בהינדואיזם יותר "דרך חיים" מאשר דת מאורגנת, ויש הרואים במונח '''סנטנה דהרמה''' (Santana Dharma) הלקוח משפת ה[[סנסקריט]], שפירושו '''הדרך הנצחית''', מונח מתאים יותר.
 
על פי השקפה אחרת, הינדוההינדואי הוא אדם המאמין בפילוסופיה המוארתהמובאת ב[[כתבי הקודש]] ההודיים הנקראים [[ודות]]. ה'''וודות''' הן קרוב לוודאי כתבי הקודש העתיקים ביותר בעולם. ההשקפה העיקרית המובעת בהן טוענת שטבע האדם אלוהי. האל, הוא ה[[ברהמן]], קייםהמהות בתוכוהרוחנית שלשקיימת כלבתוך יצורכל חיגוף. הדת היא החיפוש אחרי הכרה עצמית, החיפוש אחרי האלוהיהעצמי בתוך ה"אני"הרוחני. הוודות מצהירות שהאדם אינו זקוק ל"ישועה", ולעולם אינו אבוד. במקרה הגרוע ביותרהשלילי, אדם יכול לחיות ללא מודעות לטבעו האמיתי ועצמיותו הנצחית.
 
ה[[ודאנטה]] (פירוש המילה המילולי הוא "סוף הוודות"), מכירה בכך שניתן להגיע אל האל בדרכים רבות, וכולןשונות תקפותותקפות. כל דרך מוסמכת של תרגול רוחני יכולה להביא לאותו מצב של [[מודעות עצמית]]. הוודאנטה מטיפה לכבוד לכל הדתות, והיא נבדלת מרוב הדתות האחרות בכך שהיא מעודדת סובלנות לאמונות אחרות.
 
בפועל, רובזרמים ההינדואיםהינדואיים עובדיםמדגישים לאליםאמונה רביםבאל ושוניםאו אלה מסוימים, בדרך כלל באמצעות פסליםייצוגים [[אליל]]ייםביתיים או במקדש המכונים '''מורטי'''. האלים נתפסים על ידי ההינדואיםמספר זרמים בהינדואיזם כהתגלמויות שונות של ה[[ברהמן]] האחד. בין האלים הראשיים שאותם עובדיםשל ההינדיםההינדואיזם: ברהמה "הבורא" ובת זוגו [[סרסווטי]] הבריאה עצמה ואלתאלת ההשכלה, [[וישנו]] ואשתו [[לקשמי]], [[שיווה]] ואשתו [[פרוואטי]], [[לקשמי]], [[שאקטי]] היא(עוצמה) אלת החיים, [[קאלי]] היא אלת המוות ו[[גנש|גַנֶש]]. כלבשל אלהמגוון ובעלהרעיוני, החייםקיים עליודיון הואער רוכב.בשאלה מכאןהאם שההינדואיזםההינדואיזם אינה דתהוא [[מונותאיזם|מונותיאסטיתמונותיאסטי]] (מוקדש לאל אחד), אינה [[פוליתאיזם|פוליתיאסטיתפוליתיאסטי]], אלא(מוקדש היאלאלים דתרבים) או [[פנתאיזם|פאנתיאסטית]] (הרואה את קיום האל בכל). על פי האמונה ההינדית אין ביכולת האלים לקבוע את גורלו של אדם ואף לא לשנותו ב[[סמסרה]] הנוכחית, הם יכולים למלא בקשה, לעזור מדי פעם, ובעיקר לעזור לאדם עצמו לכוון את תפילתו ולהתבונן פנימה אל תוך נפשו.
 
עוד מאפיין של ההינדואיזם הוא בכך שהוא מבוצע על ידי תרגולות רוחניות הנקראות [[יוגה]], ביניהן [[בהקטי |בהקטי-יוגה]] (חיבור לעליון באמצעות מסירות ואהבה), [[קארמה יוגה|קרמה יוגה]] (הגשמהחיבור לעליון באמצעות עצמיתפעילות), ו-[[ג'ננה יוגה|ג'נאנה יוגה]] (יוגהחיבור שללעליון באמצעות ידע, מבוטא ואבחנהגי-אנה). היוגות מתוארות בשלושה טקסטים מקודשים עיקריים : ה[[בהגווד גיטא]], כתבי [[היוגה סוטרות של פטנג'לי|היוגה סוטרה]], וה[[האטה יוגה פראדיפיקה]]
 
עקרון חשוב אחר של ההינדואיזם הוא מחזוריות העולם: תקופות של בריאה חיים והתפוררות באות בזו אחר זו במחזוריות אינסופית. עקרון חשוב זה משותף לכל שש הפילוסופיות ההינדיותההינדואיות שיפורטו בהמשך. מעיקרון זה נובעת האמונה בלידה מחדש וב[[גלגול נשמות]].
 
==מקורות היסטוריים==
רק מעט ידוע על מקורו ההיסטורי של ההינדואיזם מכיוון שראשיתו לפניקדמה ההיסטוריהלהיסטוריה הכתובה. ההינדואיזם התפתח מדתםמאמונתם של ה[[ארים]] (אם אכן היה עם כזהבשם זה), ה[[דראווידיים]] וה[[הראפניים]], עמים שחיו ב[[תת היבשת ההודית]]. בהמשך היו על ההינדואיזם השפעותהושפע עזותוהשפיע שלעל ה[[בודהיזם]] וה[[ג'ייניזם]].
 
זו אחת הדתות הבודדות שאין לה תאריך התחלה ידועמוסכם מחקרית ואין דמות המזוהה כמייסדת הדת, בשל ריבוי הזרמים הקיימים בתוך קטגוריית העל המכונה הינדואיזם. אולם תתי הזרמים שמרכיבים את מארג ההינדואיזם מציינים לרוב מייסד וזמן התהוות.
 
כתבי הקודש של ההינדואיזם, ה-הו[[ודות]], הועלו על הכתב רק אחרי אלפי שנים של העברה בעל פה. יש הרואים בהן ומהן השפעה של ה[[זורואסטריאניזם]] (הדת הפרסית העתיקה).
 
==היבטים שונים של ההינדואיזם==
שורה 42 ⟵ 38:
 
====ההיבט הפילוסופי של ההינדואיזם====
על פי המסורת ההינדואית ישנן שש אסכולות עתיקות הנקראות '''אסטיקה''' (המקבלות את סמכות הוודות): [[נייה]] (לוגיקה), [[וייששיקה]] (אטומיזם), [[סמקהייה]] (מנייה ופירוק), [[יוגה]](חיבור לנשגב), [[פורווה מימאסה]] (דיון בהלכות הפולחן), ו-[[אווטארה מימאסה]] (פילוסופיה), הקרויהכאשר זו האחרונה קרויה גם [[ודאנטה]]. המספר שש נקבע במסורת והחלוקה הזו היא מלאכותית במידה מסוימת.
 
אסכולות לא אורתודוקסיות הנקראות '''נאסטיקה''', כוללות, לפי השקפות מסוימות את ה[[בודהיזם]] ה[[ג'ייניזם]], וה[[צ'ארווקה]] (אסכולה הודית [[אתאיזם|אתאיסטית]], [[מטריאליזם|מטריאליסטית]]).
שורה 49 ⟵ 45:
[[קובץ:Godofayurveda.jpg|שמאל|ממוזער|250px|דנוונטרי, גלגול של האל וישנו]]
 
ההינדואיזםלפי איננופרשנים [[מונותאיזם|מונותיאיזם]] ולא [[פוליתאיזם|פוליתיאיזם]].מסויימים, באופן פילוסופי, כל האלים והאליליםוהתגלויותיהם הרביםבעולם ([[אוואטר|האוואטרים]]) אינם אלא ההתגלמויות של האלהרוחני האחד, הלא הוא ה[[ברהמן]], אשר בחר להתגלם בצורות שונות, במטרה להקל על ביצוע הפולחן בידי המאמינים. (הערה: יש לשים לב ש'''ברהמן''' אינו זהה ל[[ברהמה]], האל בורא היקום). כמובן שזוהי הכללה גסה ויש החולקים על השקפה זו ורואים אל מסוים כעליון.
 
ב[[פנתאון]] ההודי שלושה אלים עיקריים: [[ברהמה]], [[וישנו]] ו[[שיווה]]. שלושתם מסמלים, היבטים שונים של אותהמחזורי ישותהבריאה: האל '''ברהמה''' מסמל את הבורא או המארגן (מכיוון שאין ממש '''בריאה''' באמונה ההינדית)היוצר, '''וישנו''' הוא המשמרהמקיים ו'''שיווה''' הוא ההורס, במעגל הקיוםהמחריב.
 
רובהינדואים ההינדואים (כ־80%)רבים משתייכים לקבוצה בשם [[וישנויזם|ווישנאווהואישנויזם]], ועובדיםומאמינים כאל עיקרי את אחת ה'''התגלמויות''' הארציות של '''וישנו'''בוישנו. בין האוואטריםהתגלויותיו האלהבעולם ניתן למנות את המלך [[ראמה (אל)|ראמה]], [[קרישנה|קרישנה,]] [[גאוטאמה בודהה|בודהה]], [[דנוונטרי]], [[נארסימה]] (התגלמות שהיא חצי אדם וחצי אריה) ואחרים.
 
רוב ההינדים הנותריםאחרים (כ־20%)מאמינים עובדיםבאל בעיקר[[שיווה]], את האלובאשתו, [[שיווהפרוואטי|דורגא]].
 
למרות חשיבותו של האל [[ברהמה]], מעטים מאוד הם ההינדואים העובדים אותו ומִקְדשים לברהמה נדירים ביותר, כשהידוע שבהם נמצא ב[[פושקר]] שבמדינת [[ראג'סטאן]]. יש המסבירים את העובדה שאין עובדים את ברהמה, משום שתפקידו הסתיים ביצירת היקום, הוא לא חזר והופיע בגלגולים נוספים, ולכן אינו נתפס כבעל השפעה רבה על המתרחש בחיי המאמינים כיום.
 
לאלים ההינדואים ישנן '''נשים''' המכונות [[דווי]], (אלה): [[סראסווטי]] היא זוגתו של ברהמה, [[לקשמי]] היא זוגתו של וישנו, ואילו [[פרוואטי]], או דורגא - היא בת זוגו של שיווה. רבים מההינדואים עובדים את האלות '''דווי''', ובהן גם ההתגלמות הנקראת [[קאלי]], שהיא התגלמות נוספת של אשת שיווה.
 
האלאחד הפופולריהאלים ביותרהפופולריים בהינדואיזם הוא אל הפיל [[גנש]], שהוא בנו של שיווה, אבלהמסיר גםאת במקדשיםמצוקות שלהקיום, וישנוונחשב ניתןלמאמין למצואבוישנו. פסלים של גנש.
 
==כתבי הקודש ההינדואים==
הוודות נחשבות, כאמור, למקודשותלסמכותיות בעיניעבור כל ההינדואיםהזרמים בהינדואיזם. [[כתבי הקודש]] ההינדואיים מתחלקים לשתי קטיגוריות ה'''שרוטי''' (Shruti) - אלה שנשמעו [ממקור על-אנושי], וה'''סמריטי''' (Smriti) - אלה נזכרו.שנתקבלו שניונזכרו אפוסיםאו גדוליםנהגו ה[[מהאבהארטה]],בידי וה[[ראמאינה]]חכמים בליבם, נחשביםוכך למקודשיםעברו בעיני הינדואים רביםהלאה. בנוסףדוגמה ה[[בהגאוואדלכתבי גיטה]],קודש שהואשל מעיןהסמריטי שילובהם שלשני אפוסהאפוסים ומסההגדולים פילוסופיתשל הודו, נחשבה[[מהאבהארטה]] גם(בה הואמצוי למקודש,הדיון שקבלתוהפילוסופי מפיהחשוב האל[[בהגאוואד גיטה]]), בעיני רוב ההינדים[[ראמאיאנה|והראמאינה]].
 
===הוודות===
{{הפניה לערך מורחב|וודות}}
הוודות הן, לדעת חוקרים רבים, הטקסטים הדתיים העתיקים ביותר הידועים כיום. הרעיונות המובעים בוודות, הועברו על פי המסורת, בעל פה, מאב לבן וממורה לתלמיד במשך אלפי שנים עד שהועלו על הכתב. על פי המסורת ההינדואית, הוודות נאספו והועלו על הכתב על ידי חכם ששמו וייאסה (המאסף)ויאסה. הוודות מתוארכות על ידי חוקרים שונים לתאריכים שבין 1500 ל 500 לפנה"ס.
 
על פי המסורת ההינדואית, הוודות אינן אנושיותממקור אנושי (apaurusheya), אין להן התחלה ולא סוף, ולאוהן לא נוצרו על ידי אדםהאדם. בדיוק על הנקודה הזו, התעוררה המחלוקת בין ההינדואיזם לבין ה[[בודהיזם]] וה[[ג'ייניזם]], הנוטות לכיוון הומניסטי וספקני.
 
ישנן ארבע וודות - '''ריג-וודה''', '''יאג'ור-וודה''', '''סאמה-וודה''' ו'''אתהרה-וודה''', שכל אחת מהן נחלקת לארבעה חלקים:
*[[סמהיטא]] - שבואסופת מנטרות והמנוניםמזמורים
*[[ברהמנה]] - שבוהסבר נושאיםלפולחנים פולחנייםהשונים
*[[ארניאקה]] - פולחנים הנעשים ביער, בריחוק מן העיר (ארניה פירושו יער ב[[סנסקריט]])
*[[ארניאקה]] - החלק ה'''תאולוגי'''
*[[אופנישד]] - הפרשנותרובד הפילוסופיתפילוסופי.
 
הדת ההינדואית הקדומה, בתקופת הוודות, הייתה שונה באופן מהותי מהדת כיום. חלקן של שהניםנשים כמורות רוחניות היה גדול יותר, והפולחןואלים הנפוץשונים ביותרכאינדרה היהוסומה שלהיו האל [[אינדרה]] ולא שליותר השילושמרכזיים המקובלממעמדם כיוםהעכשווי.
 
===הכתבים שלאחר הוודות===
בעוד הוודות חוברו ב[[סנסקריט]], חוברו כתביטקסטים הקודש המאוחריםמאוחרים יותר בבשפות דיסקורסיביות מקומיות, '''פרקריט''' שפירושו שפת המקום, השפה הטבעית הנוכחיתוהפשוטה. בין כתבי הקודש ניתן למנות אפוסים כגון הראמאינה והמהאבהארטה, וכן כתבים תאולוגיים, פילוסופיים, וספרי חוקים.
 
הכתבים הפופולריים ביותר, הם, הראמאינה והמהאבהארטה, בהם באה לידי ביטוי האמונה ב[[אווטארה]], דהיינו האמונה בכך שהאל המופשט מתגלם בדמות אנושית. שתי ההתגלמויות העיקריות של [[וישנו]] הן [[ראמה (אל)|ראמה]], ב'''ראמאינה''', ו[[קרישנה]] ב'''מאהאבהארטה'''. התפיסה הפילוסופית, המתבטאת ב[[אופנישדות]], של הברהמן כאל חובק כל, היא שיאפסגת הפילוסופיה ההינדואית לאחדים, אולםורק המיתוסיםתחילת בהםההבנה מתגלגל האל בדמות אדם קרובים הרבה יותר לליבוהפרסונלית של המאמיןהאלוהות ההינדואי הממוצעלאחרים. הדבר בא לידי ביטוי במיוחד בטקסט המוכר ביותר בהינדואיזם הבהגווד גיטא
 
===בהגווד גיטא===
{{הפניה לערך מורחב|בהגווד גיטא}}
'''בהגווד גיטא''', הוא טקסט שחובר בין המאה החמישית והשנייה(שירת לפנה"סהאל), שפירושדיון שמופילוסופי '''שירתהמצוי המבורך'''.בתוך טקסטהאפוס זה, חלק מןההודי ה'''[[מהאבהארטה]]''', נחשב בעיני רוב ההינדואים כטקסטהינדואים הקדושרבים ביותרלטקסט שלרב ההינדואיזםחשיבות.
 
הטקסט מתאר שיחה בין '''ארג'ונה''', הנסיך הלוחם, לבין [[קרישנה]], רכבו, בפתחה של מלחמה עקובה מדם. ארג'ונה רואה בשני הצדדים הלוחמים קרובים וחברים רבים. בצר לו, הוא פונה לקרישנה לעזרה. קרישנה אומר מעודד את ארג'ונה להלחם בשחיתות שפשתה בממלכה, ולכונן את הטוב. הוא מזכיר שהעצמי הרוחני אינו כלה עם כיליון הגוף הזמני. קרישנה מוסיף ומסביר נושאים רוחניים נוספים, כגון עקרונות ה[[יוגה]], החיבור לנשגב.
הספר מספר את סיפורו של '''ארג'ונה''', הוא נסיך לוחם, שנולד מתוך חיבור בין קונטי אימו והאל, המקבל על עצמו הדרכה ממורה הרוח [[קרישנה]], אחת מהתגלמויותיו של [[וישנו]]. קרישנה מוליך את ארג'ונה אל סערת הקרב.
ארג'ונה אמור לתקוע, כמו בשופר, בקונכייה כדי לציין את תחילת הקרב. הוא רואה בשני הצבאות הרבה חברים וקרובי משפחה, ויודע שהוא עומד לאבד חלק מן היקרים לו. בצר לו, פונה הנסיך לקרישנה לעזרה. קרישנה אומר לנסיך כי מאחר שכל הנשמות נצחיות הן, הרי אלה שנופלים בקרב, לא אובדים לנצח.
 
קרישנה מוסיף ומסביר נושאים רוחניים נוספים, כגון עקרונות ה[[יוגה]]. קרישנה מראה לנסיך כי הוא גם התגלמות האל וישנו, גם האל שמאחורי היקום, וגם אדונו האישי אותו הוא מצווה לעבוד. שילוש זה הוא אחד הבסיסים העיקריים לרבים מן הזרמים בהינדואיזם.
 
==החלוקה החברתית בהינדואיזם==
ההינדואיזם דוגל בשיוך האדם ל[[ווארנות]] (מילולית "צבעיםחלוקות", מעשית מעמדות) ול-[[ג'אטי]]ם (למעשה איגודים מקצועיים [[אנדוגמי]]ים שנבנושבמרוצת הזמן התקבעו סביב תורשה ומיקום) שמוינו ל"כתות"למעמדות או [[קאסטה]]. הריבוד החברתי בהודו כמו בארצות אסיה האחרות, הוא היררכי - ישנן בהודו קאסטות עליונות וישנן קאסטות נחותות, שאינן מתערבות ביניהן. מחוץ לשיטת הקאסטות ישנם "הטמאים" - הנחשבים לנחותים שאסור לגעת בהם. מאז פעילותו של [[ מוהנדס קרמצ'נד גנדי]], שקרא להם "בניבניו של האליםאלוהים" (האריגהריג'נסאנס), נעשה מאמץ, שהצליח חלקית בלבד, לטשטש את החלוקה לכתותהמעמדית ולהפחית את אפליית הכתותהמעמדות הנמוכותהנמוכים, עד כדי אפליה מתקנת לטובת הכתותהמעמדות הנמוכותהנמוכים, השבטיים וה"טמאים".
 
מערכת הקאסטות מורכבת מווארנות (ריבודמעמדות) ו[[ג'אטי]] (מקצועמקצועות)
[[ארבע הווארנות]] בהודו הן:
* ה[[ברהמין|ברהמאנים]] שהם בדרך כלל הכוהנים והמורים.
* ה[[קשאטרייה|קשאטריה]] - הלוחמים והשליטים.
* ה[[ואישייה|וואישייהוואישיה]] - שהם האיכרים, הסוחרים והאומנים
* ה[[שודרה]] שהם בדרך כלל הפועלים ה"שחורים"וכוח האדם
ומחוץ למערכת, בעמדה נחותה, ה[[טמאים]].
 
כל כתמעמד נחלקתנחלק לכתותלתתי משנהמעמדות, שלכללכל אחתאחד מהןמהם היררכיה מוגדרת, וכל אחתאחד אמורהאמור לעסוק במקצוע מסוים בלבד.
 
החלוקה למעמדות הוזכרה כבר במזמור ה[[ריג-וודה]] (10.90, מזמור לפורושה, האישיות), מאמצע האלף השני לפנה"ס, בהיות ה[[פארושה|פורושה]] חיבור של ארבעה רבדים חברתיים. זוהי אחת העדויות הקדומות ביותר לתאוריה חברתית, והבנה של החברה כגוף בעל איברים שונים אשר שיתוף הפעולה ביניהם מאפשר קיום אנושי וחברתי.
 
המשמעות המקורית היא ככלשככל הנראה שלכל אדם גורליכולות משלו, אותו הוא צריך למלא באמונה והשלמה, וכל חלקי החברה שזורים זה בזה ומשרתים זה את זה, ואין עולה מכך ש[[וארנה]]שאיבר אחתאחד חשובהבגוף מאחרתהחברתי חשוב מאחר, אלא שנדרשתשנדרשות דרגתיכולות טוהרהופעולות שונהשונות מכלמחלקים חלקשונים בחברה. המפקדיםבהמשך, מפקדי האוכלוסים שערכו הבריטים בהודו, שנערכו על ידי יודעי קרוא וכתוב (לרוב בראהמינים) עזרו ביותרמאוד לקבע את החלוקה הבין-ווארנאיתמעמדית לא על סמך כישורים אלא על סמך לידה בלבד, תוך אימוץ הביטוי הפורטוגזי היורופוצנטרי "קאסטה", ויצירת מידרוג חשיבות בין הוארנותהמעמדות השונותהשונים.
החלוקה לכתות הוזכרה ב[[ריג-וודה]] בהיות ה[[פארושה]] חיבור של ארבעה חלקים, דבר החוזר בפירוט בכתבי הקודש כגון ה"[[בהגווד גיטא]]" שבו מוגדר כוהן הדת כך: "עבודות ה[[ברהמין]] הן שלום, הרמוניה עצמית, הסתפקות במועט וטהרה. אהבה, סליחה ויושר, ראייה, חוכמה ואמונה." ולעומת זאת: "מסחר, חקלאות ומרעה צאן הן מלאכות ה[[וואישייה]] ותפקיד ה[[שודרה]] הוא לשרת."
המשמעות המקורית היא ככל הנראה שלכל אדם גורל משלו, אותו הוא צריך למלא באמונה והשלמה, וכל חלקי החברה שזורים זה בזה ומשרתים זה את זה, ואין עולה מכך ש[[וארנה]] אחת חשובה מאחרת, אלא שנדרשת דרגת טוהרה שונה מכל חלק בחברה. המפקדים שערכו הבריטים בהודו, שנערכו על ידי יודעי קרוא וכתוב (לרוב בראהמינים) עזרו ביותר לקבע את החלוקה הבין-ווארנאית תוך אימוץ הביטוי הפורטוגזי היורופוצנטרי "קאסטה", ויצירת מידרוג חשיבות בין הוארנות השונות.
 
==תפוצה גאוגרפית==
שורה 146 ⟵ 140:
* טינה רוזנברג, '''המלאכיות של הודו - נשים מכת הטמאים בהודו מיילדות תינוקות, מרפאות מחלות ומצילות חיים''', נשיונל ג'יאוגרפיק, גיליון 127, דצמבר 2008
* חיים שפילברג, '''הודו - אמונות ודעות''', הדר הוצאת ספרים.
*קים נוט, '''הינדואיזם: מבוא קצר מאוד''', משכל הוצאה לאור מיסודן של ידיעות אחרונות וספרי חמד, 2008, תרגום רוני פרצ'וק
<div class="mw-content-ltr">
* {{cite book | last = Flood | first = Gavin | title = An introduction to Hinduism | publisher = Cambridge University Press | location = New York, NY | year = 1996 | isbn = 0521438780 }}</div>