רבי אביתר גאון – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ הוספת קטגוריה קטגוריה:אישים שחיו במאה ה-11 לכל הערכים שבוויקינתונים נמצאים בקטגוריה מתאימה (דיון) |
Matanyabot (שיחה | תרומות) מ בוט החלפות: \1–\2, {{ס:\1| |
||
שורה 18:
|חיבוריו="מגילת אביתר"
}}
'''רב אביתר גאון''' בן רב [[אליהו הכהן גאון]] (מכונה: '''רב אביתר הכהן'''; [[1042]]
==ביוגרפיה==
שורה 24:
בשנת [[1071]] עבר עם אביו ל[[פוסטאט]] ([[קהיר]] הקדומה), כנראה בשל פלישת ה[[סלג'וקים]].
נמצאה ב
לאחר פטירת אביו בשנת [[1083]] שימש בה כראש הישיבה ואילו אחיו ר' שלמה התמנה לאב בית הדין. מוסד זה בצור היה הסמכות הארץ-ישראלית האחרונה מימי ה[[סנהדרין]]. בעקבות המחלוקת הקשה עם דוד בן דניאל עזריה גאון שניסה לזכות בכח בהנהגת היהודים מטעם השלטון, נאלץ רבי אביתר ב-[[1095]] לעזוב ל[[סוריה]] והישיבה התפרקה. לאחר כשנה חזר לצור והישיבה חזרה עמו אך כבר ב-[[1096]] נחרבה הקהילה בצור ור' אביתר העביר את הישיבה ל[[טריפולי (לבנון)|טריפולי]]. אחיו ר' שלמה הקים בהדרך הסמוכה ל[[דמשק]] את ישיבת ארץ הצבי שאף עברה בהמשך לדמשק, ובנו של שלמה ר' [[מצליח הכהן גאון]] הקים ישיבה בשם דומה בפוסטאט שבמצרים. בניו של אביתר גאון היו ר' אליהו, ר' צדוק וחתנו היה ר' עמרם הכהן.
שורה 38:
==מגילת אביתר==
מחיבוריו של אביתר [[חיבור אבוד|לא נשארה]] אלא מגילה מפורסמת, הידועה בשם "מגילת אביתר" ומספרת על תולדות גאונות ירושלים ב
המגילה פורסמה על ידי [[שניאור זלמן שכטר|ש.ז שכטר]] בשנת [[1902]] ברבעון האנגלי "[[Jewish Quarterly Review]]"{{הערה|כרך י"ד עמ' 456 ואילך.}}. במגילה מתייחס אביתר בהדגשה רבה לזכויותיה המיוחדות של ארץ ישראל כלפי ארצות הגולה:
| |||