איגרת שנה טובה – הבדלי גרסאות

המנהג של שיגור ברכה כתובה על נייר בימים שלפני ראש השנה, החל ב[[גרמניה]] בשלהי [[ימי הביניים]] ב{{[[המאה ה-14|מאה ה-14}}]], כאשר פסקו רבני [[אשכנז]] כי בפרוס חודש [[אלול]] צריך אדם לאחל לחברו ברכה לשנה טובה.{{הערה|[[שלום צבר]], '''מאה שנות כרטיסי "שנה טובה": לתולדותיו של המנהג והתפתחותו האמנותית''', בתוך: [[מוקי צור]] (עורך), '''בשנה הבאה: שנות טובות מן הקיבוץ''',‫ גבעת חביבה: יד יערי – המרכז לתיעוד וחקר של השומר הצעיר; קריית שדה בוקר: המרכז למורשת בן-גוריון – אוניברסיטת בן-גוריון בנגב; אפעל: יד טבנקין – מרכז מחקרי, רעיוני ותיעודי של התנועה הקיבוצית, תשס"ב 2001, עמ' 9–44.}}

בהדרגה התפשט המנהג לקהילות [[יהדות מזרח אירופה|מזרח אירופה]] ול[[יהדות ארצות הברית|ארצות הברית]]. המצאת [[בול]] ה[[דואר]] והגלויה המסחרית ב{{[[המאה ה-19|מאה ה-19}}]], יחד עם חיקוי מנהגי הקהילות הלא-יהודיות, מיסדו את המנהג העממי, וברבות השנים נפוצה המסורת בכל הקהילות היהודיות בעולם.{{הערה|[[חיים גרוסמן]], חייל וצבא של "שלום וביטחון: דמות חייל ומראה צבא צה"ליים באגרות ברכה לשנה חדשה, '''[[זמנים]]''', 81 (2002–2003), עמ' 42–53.}}