|
בשנת [[918]] המלך [[קונראד הראשון|קונרד]] שכנע את [[אברהרד השלישי]] (Eberhard), דוכס צרפת לבחור ב[[היינריך הראשון, מלך גרמניה|היינריך הראשון]] כמלך, מתוך אמונה שבחרה שכזו תסיים את הסכסוך בין ה[[סקסונים]] ל[[פרנקים]] ותמנע את פירוק האימפריה. בשנת [[936]] ירש אוטו הראשון מאביו היינריך את השלטון, בן עשרים וארבעה. צעיר מרוב אנשי האצולה שכביכול אמורים להיות כפופים תחתיו.{{הערה|Reuter, op. cit p.150}} [[ארנולף, דוכס בוואריה|ארנולף]] (Arnulf, Duke of Bavaria) נאלץ לקבל את מלכות אוטו.
בשנת [[937]] מת ארנולף ובנו, [[אברהרד, דוכס בוואריה]] מרד באוטו וסירב ללוות אותו.{{הערה|משמעויות שונות לכוונה במילה ללוות (accompany), להרחבה ראו, Reuter, op. cit p.151}} לכן, בשנת 938 פלש אוטו פעמיים ל[[בוואריה]]. בפלישה הראשונה נכשל אך בפלישה השנייה צלח ושלח את אברהרד לגלות. במקום הוא מנהמינה על בוואריה את דודו, [[ברתולדברטולד, דוכס בוואריה|ברתולדברטולד]] (Berthold, Duke of Bavaria). זהו, האירוע הראשון שהוביל לאיבוד עצמאותה של בוואריה שכן, החל מתקופה זו החלה המלוכה למנות את אנשי הכנסייה.
===המרד של טנקמר (שנת 938)===
[[טנקמר]] (Thankmar), אחיו למחצה של אוטו, חבר ל[[ויצ'מןויכמן בילונג|וויצ'מןוויכמן בילונג]] (Wichmann Billung) ואברהרד השלישי. טנקמר אוכזב בעקבות החלטת אוטו למנות את [[גרו (מארקגראף)|גרו]] (Gero), אחיו של [[זיגפריד, דוכס מרסנבורגמרזנבורג|זיגפריד]] (Siegfried, Count of Merseburg) במקומו. <br />
ויצ'מן היה פגוע שאוטו התייעץ עם הפיקוד הצבאי בצפון סקסוניה בנוגע לאחיו הצעיר, הרמן. <br />
אברהרד, אחיו של קונרד, התמרד באוטו בגלל שהחל לחשוש שכוחו נחלש. העניינים החלו בעקבות עלבון שספג, שנבע מסכסוך בזמן קרב מול וסל סקסוני שלו, עליו צר, [[ברונינג]] (Bruning), שסירב להישבע לאברהרד אמונים בהיותו [[שושלת קרולינגית|קרולינגי]] ולא סקסוני.{{הערה|Reuter, op. cit p.152}}<br />
===המרד של היינריך וגילברט (שנת 938)===
בהמשך השנה 938, אברהרד השלישי ו[[גילברט, מלוטרינגיה|גילברטדוכס לורן]] (Gilbert of Lotharingia) מרדו יחד עם [[היינריך מפרנקוניה]]הראשון, (Henryדוכס ofבוואריה|היינריך Franconia)מפרנקוניה]], אחיו של אוטו, שטען לכתר. [[לואי הרביעי, מלך צרפת|לואי הרביעי]], מלך פרנקיה המערבית הצטרף למורדים. מצד שני, [[הוגואיג הגדול|איג, דוכס פרנקיההפרנקים]] הצטרף לכוחות אוטו. המורדים הוכרעו בקרב ב[[ברטן]] (Birten) וב[[אנדרנאך]] (Andernach). גילברט ואברהרד נהרגו ובמקומם מונה הנרייךהיינריך, אחיו של אוטו, כדוכס כ[[לוטרינגיהדוכסות לורן|דוכס לורן]]. היינריך לא הצליח להתבסס בלוטרינגיהבלורן ובשנת [[940]] חזר ל[[סקסוניה]]. בשנה הזו ואחריה, שנים 940 - 941, היינריך יחד עם אצילי סקסוניה המזרחית תכננו התנקשות במלך במהלך חגיגות חג הפסחא ב[[קוודלינבורג]] (Quedlinburg). הקשר נחשף. [[הרוסווית'ה]] (Hroswitha of Gandersheim) מתארת במכתבה את האירוע כמלחמה שהחלה בעקבות השטן שפתה את בני האדם.{{הערה|The achievements of Otto (Gesta Ottonis) from Hroswitha of Gandersheim, Hrosoithae Liber terrtius (trabs), Sister Mary Bernardine Bergman, Ph. D. dissertation, st Louis University, 1942, pp.39-85.}} רותר (Reuter) טען כי כישלון המרד נבע מכך שהסקסונים לא היו מוכנים למהפכה.{{הערה|Reuter, op. cit p.153}}
==מרי שני, המרי ליודוף דוכס שוואביה (שנים 952 - 968)==
[[ליודוף, דוכס שוואביה]] (Liudolf), בנו של אוטו הראשון ו[[קונרד האדום]] (Conrad the Red) חששו מהשפעתו של [[היינריך הראשון, דוכס בוואריה|היינריך מבוואריה]] על אוטו. ליודוף, לאחר המסע לאיטליה (951 - 952) ראה את מעמדתו כיורש נפגעת בעקבות הנישואים של אוטו ל[[אדליד]] (Adelheid). קונרד האדום נפגע מיחסו של אוטו לגבי הסכמים שסיכם עם מלך [[ברנגר הראשון|ברנגר]] (Berengar I) בזמן שאוטו מהר לסקסוניה בשנת [[952]].
בשנת 953, אוטו מארגן סעודת חג הפסחא באאכן ואיש אינו נוכח. הוא פנה למינץל[[מיינץ]], שם [[פרידריך, ארכיבישוף פרדריקמיינץ]] נסה לפשר בין הגורמים. תחילה אוטו הסכים להסכם אולם לאחר חזרתו לסקסוניה, שוכנע וטען כי ההסכם נעשה בלחץ, ושפרדריק העדיף את האופוזיציה. פרדריק הצטרף למרד ובהדרגה תומכים נוספים. ביניהם, ארנולף דוכס בוואריה ואחיו אברהרד שנסו לשפר את מעמדם שנפגע במרידות קודמות. השניים הפסידו בשנת 938. בנוסף, בסקסוניה [[ויצ'מןויכמן הצעיר]], בנו של [[ויצ'מןויכמן בילונג]] יחד עם הרמן חדשו את המאבקים כנגד אוטו. המצב התדרדר יותר, לאחר שאוטו העליב אויבים סקסונים לשעבר וכך, נראה היה שהניצחון בידי המורדים. אוטו נכשל בביצור מינץמיינץ, בזמן שהינריך החל להדוף את בוואריה וליודוף כבש את רגנסבורג.
ביוני 954, קונרד ופרדריקופרידריך נכנעו בלנגנזן (Langenzenn). אוטו והיינריך בצרו את ליודוף ברגנסבורג עד שנכנע. התוצאות היו לטובת אוטו. ליודוף וקונרד אבדו את הדוכסויות שלהם אולם שמם (Allodial) ושטחיהם נשמרו. באוקטובר 954, פרדריק מת. וילאם, בנו של אוטו ירש את ירושתו. ויצ'מןויכמן הצעיר נכבש ואילו אחיו, הרמן סבל מעונש קשה. ארנולף נהרג במצור הראשון על רגנסבורג. [[ארכיבישוף הרולד]] (Herold of Salzburg) התעוור בעיניו, בהוראת היינריך מבוואריה. מרד זה מסמל נקודת מפנה בשלטון של אוטו הראשון שאחריו החלה התייצבות שלטונית.
==מקורות==
|
