עיזבון דיגיטלי – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ הסבת תבנית TheMarker1 לתבנית TheMarker (דיון)
Matanyabot (שיחה | תרומות)
מ בוט החלפות: {{ס:\1|
שורה 3:
בעוד שלשירותי רשת כמו [[פייסבוק]] ו[[טוויטר]] יש מדיניות בנושא מות לקוחותיהם, לרוב האתרים בעולם אין מדיניות שכזאת, ולכן חשבונות מקוונים שבעליהם נפטרו, נשארים לעתים קרובות רדומים ובלתי נגישים או נמחקים עקב חוסר פעילות. במקרים מסוימים, קרובי הנפטר אף משתלטים על החשבונות המקוונים של הנפטר בצורה חוקית או שאינה חוקית. במקרים נדירים יותר, האקרים אף משתלטים על חשבונות הנפטרים ומתחילים להפיץ מהם ספאם.
 
במדינת ישראל, אין חוק בנושא המוות הדיגיטלי (קיים חוק בנושא ה[[ירושה]], אך הוא אינו כולל בתוכו ירושת עזבונות דיגיטליים). במקרים רבים, על מנת לקבל גישה לחשבונות המקוונים של הנפטר נדרשים בני משפחתו להגיש צו משפטי מיוחד ל[[ספק אינטרנט|ספקי האינטרנט]]. ב[[דצמבר]] [[2014]] התקיים דיון בנושא הסדרת צוואות טכנולוגיות ב[[ועדה מיוחדת לפניות הציבור|וועדה לפניות הציבור]] ב{{ה[[הכנסת|כנסת}}]]{{הערה|[http://main.knesset.gov.il/Activity/committees/Petitions/News/Pages/1.12.14.aspx יו"ר הוועדה לפניות ציבור: אקרא לשרת המשפטים להסדיר את נושא העזבונות הדיגיטליים], באתר האינטרנט של הכנסת, 1 בדצמבר 2014}}.
 
בנוסף לחוסר טיפול חוקי בנושא עיזבון דיגיטלי, ישנה מודעות ציבורית קטנה בארץ לנושא. זאת, לעומת [[דנמרק]], למשל, בה בבתי החולים מחלקים חוברות רשמיות עם נקודות למחשבה ולטיפול, שמכילות פרק בנושא עיזבון דיגיטלי.